תיור, נגד ספורט תיור, מול אדוונצ'ר: אוף טופיק

הגדרות היצרנים לכלים שלהם נועדו בעיקר לעודד מכירות, אם נקבל את הנחת העבודה שאין באמת אופנוע שעושה הכל מושלם הרי שכל חבילה תתן
מוצר של 100% כשבתוכו תהיה חלוקה למשימות, 80 אחוז ספורט 20 תיור או 60 אחוז שטח 40 אחוז כביש וכד'.

עכשיו צריך להתאים אופנוע למשימה, רכיבה בכבישים טכניים של האלפים או אוטובאן בגרמניה? רכיבה בזוג/בדד או שטח/כביש וציוד?

הוסף על זה את כישורי הרוכב גובהו משקלו כוחו, הגדר זמן רכיבה 10 שעות על האוכף או רכיבה לבית הקפה הסמוך?

עכשיו, גחמות חלומות משאלות לב סיפורי אגדות מיתוסים הם חלק מהמשוואה כמו בדת.

מכיר בחורות שחצו חצי עולם על אופנועים בינונים, בחור מאיטליה שעשה את זה עם וספה 125, וכאלה שמתלוננים על ב-BMW.

בקיצור אופנוע לא יכול להתאים 100 לכל התנאים כל הזמן, ותצטרך פשרה.

בנוסף גם לאופנוע הספציפי שאתה רוכב עליו יש משמעות. רכבתי על ה- MT טרייסר 09 בסלובניה קוראטיה ללא בעיות לא היה מושלם
אבל לא היה נורא. הטריסר שקיבלתי בתחילת הטיול הזה היה זוועה.

רכבתי על הבימר 1200 CL מודל 2014 כחדש בטיול בספרד והיה בסדר לא עפתי.

האפריקה כלי חביב למדי והוא ברשימת האולי שלי, להגיד שהוא היה מושלם לטיול שלי בהקשר לכל הצרכים, לא ממש.

עד היום הורסיס היה בחירה הכי מוצלחת שלי, הוא עושה הכל בלי דרמה ובלי להרגיש שאני מוותר על משהו, רק אולי על
ירידה לשטח, שזה תחום שמדגדג לי, אבל עד היום לא מצאתי אופנוע שירד לשטח מבלי לוותר על מה שאני מקבל בכביש
איתו, אולי האפריקה החדש ה-1100 ייתן עוד צעד בכיוון.

אני אגע בסוף השרשור בהבדלים בין הכלים בגדול אחרי שחזרתי לארץ הבנתי כמה טוב הורסיס למשימות שלי, זה לא עושה
אותו האופנוע הכי טוב בעולם רק הכי טוב בשבילי.

אופנוע צריך להתאים לרוכב כמו כפפה ליד, אחרת הוא לא יממש את החלום.