בעקבות פוסט הטיולים של שושנים, שמצליח להעביר בדרך כתיבתו, מעבר לתיאורים הגרפיים, גם ריחות, טעמים ותחושות, התחילה זוגתי לטפטף לי באוזן שמאל, משפטים וחצאי משפטים, על מחשבה, רעיון, כוונה, ייתכנות, אפשרות ואופציה, שגם אנחנו נצא לטיול כזה או אחר, ישובים האחת אחרי השני, בנופים לא מוכרים. לאחר התנגדות ראשונית, שמאפיינת גדיים שכמוני, התחלתי להתרכך ולחשוב על היתרונות, אך בעיקר על החסרונות, של טיול כזה. לא מעט שנים אני רוכב על אופנוע. בשנות השמונים, "עשיתי" את אירופה, רכוב על גבו של CB750, בטיול שנמשך כחצי שנה ולאחר הפסקה שנמשכה כמעט שלושה עשורים, חזרתי לרכוב בשנים האחרונות, על בסיס יומיומי, חורף/קיץ, על אופנוע. הטיולים המשמעותיים האחרונים שלנו כזוג, כולל מזוודות צד, היו למופע הרוק באילת, רמת הגולן, נהריה ושבוע הבא, להפנינג האופנועים במטולה. זוגתי אוהבת את חווית הרכיבה וכמתנת יום הולדת, בחרה מבין מספר אפשרויות, ציוד רכיבה. אממה, לאחר תחקור חווית המורכבת, הסתבר שיש מספר נקודות שצריך להתייחס אליהן בשקלול הסופי.
1. מפאת גובהי, 1.90 מטר, כל שרואה זוגתי זה גב רחב מול פרצופה, שלצערה, מספיק רחב כדי להסתיר את הדרך, אך לא מספיק רחב כדי לעצור את הרוח ובמהירות שמעבר למאה קמ"ש, הרכיבה הופכת לסיוט.
2. המרחקים שאפשר לעבור בנסיעה יומית, קצרים יחסית ונסיעה של מעבר ל- 150 קילומטר, הופכת להיות מבאסת.
3. לאותם אתרים אליהם ניתן להגיע עם האופנוע, ניתן להגיע ברכב ובייתר נוחות, בניגוד לטיולי ג'יפים למשל.
4. עלות טיול אופנוע, יקר לאין ערוך מאותו טיול עם רכב, הרבה הרבה פחות נוח ופחות בטיחותי.
5. כדי למזער את הסיכוי להיקלע למצוקה, עדיף לצאת לטיול לפחות 2 אופנועים, או לסמוך על המזל, שירכוב לצדך.
אני מניח שניתן למצוא עוד סיבות, למה לא. אשמח, כמי שכן מטייל ורוכב על בסיס קבוע, לשמוע את דעתכם, מה היתרונות של טיול רכוב בחו"ל על גבי אופנוע, מאשר ברכב, מעבר להרגשת החופש, הרוח בקרחת (שלי, לא של שושני), ריח גזי הפליטה ושאר הסיבות שבעטיים אני ממשיך לרכוב.