דלק - כמו בכל אופנוע "כבד", תלוי בעיקר ביד ימין. היה לא מזמן שרשור שבו הרחבתי על דעתי בנושא.
מניסיוני - בגרוזיה רכבתי על ק.ט.מ 690 אנדורו. הצריכה שלו נעה למיטב זכרני בין 4/100 (כבישים צידיים איטיים ושבילים מהירים) ל-5/100 (כביש "מהיר" על 120-130, או שטח מאתגר יותר).
מבחינת בלאי - הוא בד"כ גבוה יותר ממנועים דו-צילנדריים, הן עקב המשקל הרב של החלקים הנעים (מה שמגביר את הבלאי בסל"ד גבוה) והן עקב הויברציות. לא שמעתי על סינגלים גדולים שמגיעים ל-200 אלף ק"מ לפני שנדרש אוברהול, בעוד שהרבה אופנועי כביש/אדוונצ'ר יכולים להגיע לשם בקלות כל עוד השימוש בהם מתחשב ואיכות הטיפול גבוהה. עם זאת, מנועי סינגל גדולים בהחלט יכולים להיות אמינים עבור הרוכב ה"ממוצע", שלא מתכוון להחזיק באופנוע מעל 70-100 אלף ק"מ - כדוגמה קלאסית לכך זה ה-DR650, שנחשב "bulletproof".
ספציפית לסדרת ה-LC4 יש רגישויות רבות. אני מניח שרובן שופרו עם השנים, אך עם זאת, צריך להבין שמדובר במנוע שנסחט חזק מאוד עוד בשלב התכנון שלו. הוא קרוב במבניהו למנועי 4 פעימות של אופנועי אינדורו מקצועיים, שמטופלים לפי שעות או במרווחים של כ-1000 ק"מ.
אני מניח, שכדי שמנוע כזה יאריך ימים ויחצה את רף ה-100 אלף ללא צורך בהתערבות - המינימום הנדרש הוא לקצר את מרווחי החלפת השמנים, להשתמש אך ורק בשמן סינטטי מלא באיכות גבוהה ולהימנע מ"קריעה" של המנוע.