הכל נכון, רק שלא במדינה שלנו. מצד אחד אנחנו לא באמת סוציאליסטים, ומצד שני אנחנו לא ליברטנים (המושגים של קפיטליזם וקומוניזם לא נכונים כאן כי הם מושגים פוליטים-כלכליים ולא בהכרח מעידים על הגישה החברתית). כדי להוסיף על הסלט, בעשרים שנים האחרונות (פחות או יותר, אל תתפוס אותי בשקרנכתב במקור על ידי JohnnyDough
) הומצאה מין שיטת שלטון חדשה שמצד אחד כופה עליך אי אלו חוקים כאילו סוציאליסטים, ומצד שני מחייבת אותך להשתמש בשירותים של ''שוק חופשי'' כדי לעמוד בחוקים האלו (...ביטוח חובה למשל...).
הדבר היחידי שעוד איכשהו קרוב למציאות שלנו זה שאנחנו חיים במדינה של יהודים בני יהודים, ואם להשתמש במושגים מתקופות אפלות יותר, יהודים יודעים לעשות כסף מקומבינות, הבעיה היחידה היא שאנחנו אלו שהקומבינות נעשות על גביהם.
הבעיה היותר גדולה היא שלמי שכן חשובה המדינה והחזון אין ממש ברירה אלא להתכופף ולהפנות את העכוז לכיוון הפריץ כדי שיוכל להשחיל שם את הצינור החדש שהמציא.
לעשות מחאות או חרם צרכנים לא יודעים לעשות כאן, אז ביד אחת מתלוננים ומקטרים באינטרנט וביד השניה מגהצים את האשראי לשלם אתנן לשלטון המושחט (בלי קשר פוליטי, כל ה 120 אפסים ויורשיהם מושחטים).
כל הטיעון שלך לא רלוונטי, תשתמש באיזה ציוד שאתה רוצה. לא באמת מעניין אותי למה, אבל אני ממש מעדיף להחליט לבד במה להשתמש. לכן גם הייתי שמח מאוד, אם יכולתי לבחור מתי לחבוש קסדה ומתי לא, ובאיזה ציוד מיגון להשתמש.
למזלנו, אתה לא בין המחליטים ואנחנו תקועים רק עם חבישת קסדה חובה.
אתה יודע שזה לא באמת נכון, שוב בטח אצלנו.
ברגע שכולם יהיו חייבים ללבוש מיגון, המיגון ימכר אבל בטח שלא בזול יותר. אם כבר אז קרוב לוודאי שמחירו אפילו יעלה, כי כולם חייבים לקנות, אז למה לא לתקוע מחיר כדי לעשות עוד כמה שקלים לכיס? (ולא חסרות דוגמאות בסגנון).
רשמתי קצוות בשביל להגדיר את הספקטרום שבין לבין. מדינות שונות נמצאות במקומות שונים על הספקטרום ואתה לא יכול להפריד בין מדיניות סוציאלית לכלכלית - אלה דברים שהולכים ביחד.הכל נכון, רק שלא במדינה שלנו. מצד אחד אנחנו לא באמת סוציאליסטים, ומצד שני אנחנו לא ליברטנים (המושגים של קפיטליזם וקומוניזם לא נכונים כאן כי הם מושגים פוליטים-כלכליים ולא בהכרח מעידים על הגישה החברתית). כדי להוסיף על הסלט, בעשרים שנים האחרונות (פחות או יותר, אל תתפוס אותי בשקר
הדבר היחידי שעוד איכשהו קרוב למציאות שלנו זה שאנחנו חיים במדינה של יהודים בני יהודים, ואם להשתמש במושגים מתקופות אפלות יותר, יהודים יודעים לעשות כסף מקומבינות, הבעיה היחידה היא שאנחנו אלו שהקומבינות נעשות על גביהם.
הבעיה היותר גדולה היא שלמי שכן חשובה המדינה והחזון אין ממש ברירה אלא להתכופף ולהפנות את העכוז לכיוון הפריץ כדי שיוכל להשחיל שם את הצינור החדש שהמציא.
לעשות מחאות או חרם צרכנים לא יודעים לעשות כאן, אז ביד אחת מתלוננים ומקטרים באינטרנט וביד השניה מגהצים את האשראי לשלם אתנן לשלטון המושחט (בלי קשר פוליטי, כל ה 120 אפסים ויורשיהם מושחטים).
לא הומצאה פה שיטת שלטון חדשה לפני 20 שנה. גם לפני 50 שנה לא היה פה שלטון סוציאליסטי פר אקסלנס - המיקום של המדינה נע על הספקטרום כל הזמן וזה לא תהליך פואסוני חסר זכרון. אנחנו לא שונים בדבר הזה ממדינות אחרות - ע"ע בריטניה של אחרי מלחמת העולם השניה עד תאצ'ר וזו של אחרי תאצ'ר או אפילו אמריקה של לפני ג'ונסון ואחריו (כש"אובמקר", למשל, כפתה על האמריקאים רכישה של ביטוחי בריאות יקרים להחריד ב"שוק החופשי"). טהרנות יפה לספרי לימוד אבל לא למציאות.
אם יש משהו שמאפיין יהודים בני יהודים זה לא היכולת שלהם לעשות כסף מקומבינה - את זה יודעים לעשות לא פחות טוב גם צרפתים בני צרפתים או ברזילאים בני ברזילאים, שלא לדבר על גרמנים שיודעים לעשות את זה עוד הרבה יותר טוב (ע"ע פרשות הצוללות של מרקל, א-סיסי, טיסנקרופ, מיקי גנור ודוד שמרון, פרשות השוחד האינסופיות של "זימנס" בכל העולם ובין היתר בחברת החשמל שלנו עם השופט בדימוס דן כהן או דיזלגייט המפוארת מבית היוצר של ואג).
מה שמאפיין יהודים בני יהודים זה היכולת שלהם להפליג במחוזות הדמיון והפרוזה מבלי להזדקק לדפיקות דלת מצד המציאות. הצרפתים גם עושים את זה לא רע אבל לגרמנים לא תכנתו כזו פונקציה בקלבסה. היהודים מקטרים כי "מסיבות קיטורים" הם חלק מהתרבות המקומית (ע"ע "מסיבות קיטורים" של תמר כתריאל) והם מגהצים את האשראי משום שרמת החיים פה גבוהה ויש להם כסף לעשות את זה.
אין כל ספק בזה. רעיונות של "באו נחייב כולם ב-...<ציוד בטיחות כלשהו>" לא חסרים. אפוד צהוב יש לכולם?
ברגע שאתה נמצא בקבוצה שהיא בסיכון חריג אבל משלם את אותה פרמיה, אני (או כל אדם מהשורה) מסבסד אותך.
היה אפשר לשקף את זה בפרמיות ביטוח חובה מוגברות אם אתה רוכב ללא קסדה, אבל אני לא בטוח שזה כל הסיפור שכן ביטוח החובה מכסה את עלויות הטיפול ואולי גם השיקום, אבל האם הוא מפצה את ביטוח לאומי על אובדן כושר העבודה, על קצבאות הנכות וכו'? לדעתי - לא. בנטל הזה נושאת המדינה.
מבחינת מדיניות מול כלים דו גלגליים, גם כאן אתה טועה. המדינה מנסה לעודד את תחום הדו"ג. המיסוי על אופנועים לא גבוה משל מכוניות ובמקרים רבים (כלים קטנים) נמוך משמעותית.
מבחינת ביטוח, לא עקבתי בעשור האחרון, אבל אני בספק אם פעילות ביטוח החובה לרוכבים בכלל רווחית. זה לא "נסיון פטרנליסטי להחליט בשבילך" אלא נטל שמועמס על האוכלוסיה הכללית הרחבה לטובת קבוצה צרה. המדינה מודה באינטרס לעודד את הרכיבה בדו"ג ולכן באו לקראת הרוכבים במיסוי הכלים הקטנים, בהורדת מיסוי על אביזרי בטיחות ובמיתון העליה הריאלית שהייתה צריכה לחול על הביטוח. אני מדבר איתך על עובדות, לא על רגשות.
תסתכל על הקסדות. הייתי טוען שהקסדות אפילו זולות יחסית למחירים של שאר הציוד.
כל היופי זה שברגע שיש דרישה, יש היצע.
אין לי בעיה עם חופש אישי, אבל החופש הזה פוגע בשאר אוכלוסית הרוכבים.
אם נקח את כל הביורוקרטיה הצידה, האם לראות את כולם רוכבים עם מיגון, יהרוס לכם את חווית הרכיבה?
אני מרגיש שהאופנועים התקדמו עם השנים אך האופנוענות שקועה אי שם בתקופת הבייבי בומרס, כשמסוכן היה סקסי.
אם כולנו רוצים להמשיך לרכב גם ב2040, הגיע הזמן להראות טיפה אחריות.
נערך לאחרונה על ידי alexsupreme; 30-08-2019 בשעה 04:18.
מבין בכלכלה אתה לא.
אני רואה שדווקא יש לך בעיה. חופש זה דבר מסוכן, תמיד יימצא מישהו ״נפגע״. יש אלה שחופש הביטוי פוגע בהם. באחרים פוגע חופש מצפון. אז מה עכשיו, נפעיל צנזורה ונכריח כולם להתפלל?
נראה אותך כשאותו בירוקרט יחליט שמיגון שלך ״לא תקני״ ותחויב אותך להחליף. איך החוויה?
וזה בלי להתייחס לעובדה שחופש בחירה הוא ערך בפני עצמו. כן, זה ערך יותר חשוב מבטיחות.
Sent from my iPhone using Tapatalk
תראה,
לראות רק רוכבים ממוגנים מסביבי רק ישפר את חווית הרכיבה, בעיקר מבחינת הניראות (איך שאני שונא את המושג הזה). רוכב שמשקיע בלמגן את עצמו הוא רוכב שמכבד מעט יותר את הכביש לעומת זה עם כפכפים וגופיה.
לפחות מניסיון אישי, כשרכבתי עם גופיה וכפכפים לא הערכתי נכון את הסיטואציה של דוג''י, ולמזלי הכביש לא העניש אותי. עכשיו אין מצב שאני עולה לרכיבה, הכי מינימלית, בלי מיגון מלא. בהתאם אני רוצה להאמין שאני יודע להעריך את הסיכון שאני לוקח על עצמי.
אבל כל הבחירה הזאת שלי במיגון היא מבחירה שלי בלבד, בגלל שהתבגרתי או משהו בסגנון. לא הייתי רוצה שיכריחו אותי הצעיר יותר לרכוב עם מיגון, כי אז כנראה שלא הייתי רוכב.
אחריות היא משהו שכל אחד צריך לקחת בעצמו, ולהיות שלם עם ההחלטות שהוא לוקח, להכריח אותו לקבל 'אחריות' גורמת לו לשחרר את עצמו מקבלת האחריות.
אחריות לדעתי היא קודם כל תודעתית. הרעיון הוא לתת כמה שיותר מעצמך כדי לא ליפול, בכל מקרה אם נפלת כל מה שנשאר הוא לקוות לצאת בחיים ועם יכולת שיקום מלאה.
הייתי רוכב המון בצורה ספורטיבית בין קרית גת לנס הרים, מכיר את כל הסיבובים והנקודות המסוכנות בע"פ. הייתי יודע מה הגבולות של האופנוע ולעתים יוצא לרכב עם מיגון מינימלי (קסדה, כפפות) ופשוט רוכב לאט יותר כשאני יודע שאני רחוק מהמקסימום ותמיד יש לי יכולת תמרון גבוהה נגד הפתעות.
אופנועים מוגדרים כסכנת מוות אבל חומרת הסטטיסטיקה היא באופן ישיר השלכה של זלזול הרוכבים. ואם מחליטים לרכוב בטוח אין שום סיבה לאבד שליטה בקטע דרך מוכר(או בכלל).
1000RR
אלא אם בטעות המשאית שלפניך שפכה סולר,
או שדביל יצא מולך לעקיפה,
או...
או...
או...
זכותך לאכב בלי מיגון אבל יהירות כביש היא דבר רע ונקמני.
צודק לחלוטין.
הכביש הוא נקמני, אכזרי ומעניש בריבית דריבית.
יהירות היא תכונה בעייתית ובכביש היא בעייתית שבעתיים.
יש יהירות ויש זהירות. איך לא ראית כתם סולר אם אתה רוכב זהיר? איך? רק אם אתה בעצמך איבדת תשומת לב. כנ"ל לגבי רכב עוקף, בפניות ימינה אפשר לקחת את הקו של השול הצהוב, בפניות שמאלה להצמד לימין עד שיש שדה ראיה מספק.
כל הקלה בחוקי בטיחות מחמירים היא הימור על החיים, ואם רכב יצליח להפתיע אותי חזיתית - השפשופים על העור יחלימו הרבה לפני איברים פנימיים.
1000RR
אחרי שנאלצנו לחכות שבועיים (!) למוצר מדף בטיחותי, רכשנו מעיל vented של helite.
ההחלטה על המעיל ולא הוסט היתה מטעמי נוחות ומהסיבה שככה אני יודע שהבן תמיד יהיה ממוגן במקרה של תאונה חו"ח, בלי תירוצים של "לא שמתי את הוסט".
המעיל יותר כבד ממה שאני רגיל אך להפתעתי מאד מאוורר, גם הטקס של להתחבר ולהתנתק מהאופנוע זה משהו שצריך להתרגל אליו, אם כי נראה לי שזה יהפוך לטבע שני.
זול זה לא (וזה עוד לא מתקרב בכלל למחירים של דיינזה ואלפינסטארס) אבל המצב משתנה, הכביש יותר מסוכן ואני באמת רגוע שאני (ובעיקר הילד) יותר מוגנים עכשיו.
הבנו שאם נשארים על האופנוע (וכולם תמימי דעים בבית שבלי דו"ג החיים קשים) חייבים להתמגן עוד, תאונה של חבר וריבוי המקרים של "פגיעה רב מערכתית" הביאו אותנו לחשוב שהאיברים הפנימיים שלנו ועמוד השדרה שווים הוצאה של 4000 ש"ח לראש.
רק רכיבות בטוחות וטובות ושהמעילים לעולם לא ייתנפחו.
Sanyang Pure 50 -> Aprilia Rally RS 50 -> Kawasaki KLE 500 -> Suzuki Vstrom 1000 -> Yamaha XT1200ZE
שבועיים זה נשמע קצת מוגזם. כל הכבוד, זאת השקעה שווה מאוד. אבל שלא תזדקקו לה.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה