שבת שלום (לצערי עוד הרוג אחד היום בנס הרים)

[moonshield]

אני לחלוטין בעד ציוד רכיבה מלא וחובה.
זה אולי נשמע אגואיסטי אבל ברגע שכולם יהיו מחוייבים במיגון, יהיה יותר ביקוש, המיגון ישתדרג, יהיה נוח יותר, זול יותר, זמין יותר וכולם ירוויחו.
מכיוון שלרכב עם ציוד יהיה חובה, מקומות אחסון לציוד במסעדות או קניונים יהפוך לאט לאט לסטנדרט.
רף הכניסה לדו"ג יעלה אבל הביטוח ירד. לא יהיו יותר ילדי מובי בגופיה וכפכפים, השליחים יקבלו יותר מיגון ונראה הרבה פחות נפגעים מהחלקות או נפילות שטותיות.

אין מה לעשות, הכבישים שלנו אלימים, הנהגים שאננים ובקיץ יש מספיק חול ואדמה על הכביש כדי להתחיל לשתול דברים.
ברור לי שחופש זה נחמד ובמדינות OECD הכל טוב יותר, אבל אולי נקח כאן צעד אחורה, נודה בזה שהאוכלוסיה שלנו לא בדיוק מורכבת מגאוני הדור ונעשה משהו אקטיבי בנידון?

ראיתם בחו"ל שומרים בקניון? בדיקות תיקים ברכבת? זה מגביל את החופש אבל מצד שני, זה פשוט עובד.
אז צריך לזהות את השוני בין המצב בחו"ל למצב בארץ ואולי לתת הנחיות מעט נוקשות יותר לאלו שבוחרים לרכב?

אתה יודע שזה לא באמת נכון, שוב בטח אצלנו.
ברגע שכולם יהיו חייבים ללבוש מיגון, המיגון ימכר אבל בטח שלא בזול יותר. אם כבר אז קרוב לוודאי שמחירו אפילו יעלה, כי כולם חייבים לקנות, אז למה לא לתקוע מחיר כדי לעשות עוד כמה שקלים לכיס? (ולא חסרות דוגמאות בסגנון).

[xlib]

ברגע שכולם יהיו חייבים ללבוש מיגון, המיגון ימכר אבל בטח שלא בזול יותר

אין כל ספק בזה. רעיונות של "באו נחייב כולם ב-...<ציוד בטיחות כלשהו>" לא חסרים. אפוד צהוב יש לכולם?

[alexsupreme]

אתה יודע שזה לא באמת נכון, שוב בטח אצלנו.
ברגע שכולם יהיו חייבים ללבוש מיגון, המיגון ימכר אבל בטח שלא בזול יותר. אם כבר אז קרוב לוודאי שמחירו אפילו יעלה, כי כולם חייבים לקנות, אז למה לא לתקוע מחיר כדי לעשות עוד כמה שקלים לכיס? (ולא חסרות דוגמאות בסגנון).

תסתכל על הקסדות. הייתי טוען שהקסדות אפילו זולות יחסית למחירים של שאר הציוד.
כל היופי זה שברגע שיש דרישה, יש היצע.

אין לי בעיה עם חופש אישי, אבל החופש הזה פוגע בשאר אוכלוסית הרוכבים.
אם נקח את כל הביורוקרטיה הצידה, האם לראות את כולם רוכבים עם מיגון, יהרוס לכם את חווית הרכיבה?

אני מרגיש שהאופנועים התקדמו עם השנים אך האופנוענות שקועה אי שם בתקופת הבייבי בומרס, כשמסוכן היה סקסי.
אם כולנו רוצים להמשיך לרכב גם ב2040, הגיע הזמן להראות טיפה אחריות.

[xlib]

תסתכל על הקסדות. הייתי טוען שהקסדות אפילו זולות יחסית למחירים של שאר הציוד.
כל היופי זה שברגע שיש דרישה, יש היצע.

מבין בכלכלה אתה לא.

אין לי בעיה עם חופש אישי, אבל החופש הזה פוגע בשאר אוכלוסית הרוכבים.

אני רואה שדווקא יש לך בעיה. חופש זה דבר מסוכן, תמיד יימצא מישהו ״נפגע״. יש אלה שחופש הביטוי פוגע בהם. באחרים פוגע חופש מצפון. אז מה עכשיו, נפעיל צנזורה ונכריח כולם להתפלל?

.
אם נקח את כל הביורוקרטיה הצידה, האם לראות את כולם רוכבים עם מיגון, יהרוס לכם את חווית הרכיבה?

נראה אותך כשאותו בירוקרט יחליט שמיגון שלך ״לא תקני״ ותחויב אותך להחליף. איך החוויה?

וזה בלי להתייחס לעובדה שחופש בחירה הוא ערך בפני עצמו. כן, זה ערך יותר חשוב מבטיחות.



Sent from my iPhone using Tapatalk

[YaronNahum]

מבין בכלכלה אתה לא.


אני רואה שדווקא יש לך בעיה. חופש זה דבר מסוכן, תמיד יימצא מישהו ״נפגע״. יש אלה שחופש הביטוי פוגע בהם. באחרים פוגע חופש מצפון. אז מה עכשיו, נפעיל צנזורה ונכריח כולם להתפלל?




נראה אותך כשאותו בירוקרט יחליט שמיגון שלך ״לא תקני״ ותחויב אותך להחליף. איך החוויה?

וזה בלי להתייחס לעובדה שחופש בחירה הוא ערך בפני עצמו. כן, זה ערך יותר חשוב מבטיחות.



Sent from my iPhone using Tapatalk

בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.

מתאים בדיוק לוויכוח שמתנהל כאן, כאשר יש התנגשות בין שני ערכי בסיס של התרבות , חופש מול שיוויון.
החופש מאפשר לכל אחד לעשות כאוות נפשו (לרכב ללא מיגון)
מול השוויון לספק לכל אחד , גם נכה לצורך העניין , כרית ביטחון כלכלית. וטיפול רפואי הולם.

אם במדינות המערב בתחילת המאה העשרים החרות ניצחה , וגרמה לפערים גדולים עם כל החסרונות של זה,
הקומוניסטים לעומתם לקחו את זה לצד השני של שיוויון מלא אבל בלי חירות (נכשל ובגדול)
כעת מדיניות הרווחה מנסה למצוא את שביל הזהב, תוך ויתור על דברים מסוימים.
אז אם אנשי החירות הכללית רוצים לרכב ללא קסדות , הם צריכים להבין שהם גם בעצם מתנגדים לקצבאות לנכים ואלמנות , לביטוח רפואי כללי. אם המדינה מספקת צד אחד, יש לה עניין להקטין את הנזקקים ולכל תדרוש מיגון . דבר שיקטין את החירות.

Sent from...

[xlib]

בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.

אתה לוקח אותו יותר מדי ברצינות. הבחור פופוליסט מצוי ודמגוג מאוד מוצלח.

אז אם אנשי החירות הכללית רוצים לרכב ללא קסדות , הם צריכים להבין שהם גם בעצם מתנגדים לקצבאות לנכים ואלמנות , לביטוח רפואי כללי. אם המדינה מספקת צד אחד, יש לה עניין להקטין את הנזקקים ולכל תדרוש מיגון . דבר שיקטין את החירות.

Sent from...

אמירה יותר מדויקת היא ״אם מדינה מספקת לך הכל - יש לה כח לקחת כל דבר״.

ולכן אני מתנגד לכל קצבאות למיסכנים למינהם. מה שאתה מעודד - תקבל יותר.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[JohnnyDough]

בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.

מתאים בדיוק לוויכוח שמתנהל כאן, כאשר יש התנגשות בין שני ערכי בסיס של התרבות , חופש מול שיוויון.
החופש מאפשר לכל אחד לעשות כאוות נפשו (לרכב ללא מיגון)
מול השוויון לספק לכל אחד , גם נכה לצורך העניין , כרית ביטחון כלכלית. וטיפול רפואי הולם.

אם במדינות המערב בתחילת המאה העשרים החרות ניצחה , וגרמה לפערים גדולים עם כל החסרונות של זה,
הקומוניסטים לעומתם לקחו את זה לצד השני של שיוויון מלא אבל בלי חירות (נכשל ובגדול)
כעת מדיניות הרווחה מנסה למצוא את שביל הזהב, תוך ויתור על דברים מסוימים.
אז אם אנשי החירות הכללית רוצים לרכב ללא קסדות , הם צריכים להבין שהם גם בעצם מתנגדים לקצבאות לנכים ואלמנות , לביטוח רפואי כללי. אם המדינה מספקת צד אחד, יש לה עניין להקטין את הנזקקים ולכל תדרוש מיגון . דבר שיקטין את החירות.

Sent from...

יובל נח הררי הוא לא אדם שאפשר ללמוד ממנו יותר מדי.
לא משום שהוא לא נבון ולא משום שאין לו ידע אלא משום שהמטרה שלו היא לא אקדמית; הוא לא מחפש להעשיר את הקהל שלו במידע מקיף ומאוזן תוך שאיפה לאוביקטיביות.
ינ"ח הוא מסיונר שמטיף למאמינים/המונים באמצעות צ'ריפיקינג של אנקדוטות סלקטיביות שנבחרו להתאים לערכי הדת שהוא מקדם. בדרך, הוא גם מבסס המעמד שלו ככהן דת בולט של הדת הזו בזמן שחשבון הבנק מתנפח וחוגג.
פט רוברטסון, יוסוף קרדאווי, סדגורו ג'גי וסודב, אמנון יצחק,... זו קבוצת ההתיחסות הרלוונטית אליו.

[קידוזו]

בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.

Sent from...

מבלי להתכוון לאף מגיב בשרשור, לי זה מזכיר את המנטרה של חברי כת הליגלזציה של הקנאביס- "סמים זה חופש".
אף אחד מהם לא חושב באמת שכדאי לאפשר לכולם שימוש חוקי בהירואין אופיום או אלכוהול פשוט החופש כעיקרון נשמע טוב.
המדינה צריכה צבא שיגן עליה והיא גם צריכה מערכת בריאות וביטוח חיים ומשטרה שתתפוס את מי שעובר על החוק.
כשיש חוק, אין חופש. כשכספי ציבור מממנים נכויות ופציעות מישהו החליט שהחוק יגביל את השימוש.
ועדיין יש לכל אחד את החופש לבחור לרכב בלי מיגון או קסדה ואם ייתפס -שישלם.
שיהיה ברור- אמנם אני רוכב רק לעיתים רחוקות ללא קסדה אבל מאוד נהנה מהעניין.

[xlib]

מבלי להתכוון לאף מגיב בשרשור, לי זה מזכיר את המנטרה של חברי כת הליגלזציה של הקנאביס- "סמים זה חופש".
אף אחד מהם לא חושב באמת שכדאי לאפשר לכולם שימוש חוקי בהירואין אופיום או אלכוהול פשוט החופש כעיקרון נשמע טוב.

אני חושב. שימוש באלכוהול עדיין חופשי נכון לאתמול בערב.
חופש זה לא "נשמע טוב". חופש זה מטרה בפני עצמה. לכן אנחנו מענישים אנשים ע"י הגבלת חופש שלהם (כלא). אנחנו דורשות סיבות מאוד טובות כדי לקחת חופש ממישהו (מעבר ספק סביר).

כשכספי ציבור מממנים נכויות ופציעות

וזה בדיוק מקור הבעיה.

[קידוזו]

אני חושב. שימוש באלכוהול עדיין חופשי נכון לאתמול בערב.
המגבלה -רק אם אתה בן 18 ומעלה תוכל לקנות.
חופש זה לא "נשמע טוב". חופש זה מטרה בפני עצמה. לכן אנחנו מענישים אנשים ע"י הגבלת חופש שלהם (כלא). אנחנו דורשות סיבות מאוד טובות כדי לקחת חופש ממישהו (מעבר ספק סביר).
חופש הוא מטרה וגם מנטרה, תלוי בשימוש. הדיון הפילוסופי הוא על מידת החופש האידיאלית שתאזן בין החשק שלנו לרכב על אופנוע והסכומים שישלמו כולם.

וזה בדיוק מקור הבעיה.

לא בטוח שזה גרוע כי אין דרך לבטח בכיסוי מלא ציבור או קבוצה ולשמור על מחירי פוליסה שפויים. רצוי לשפר את תנאי הפוליסה הקיימת אבל גם אם זה יקרה לא תקבל אותו כיסוי בעלות של 15%. ניסיתי הקיץ לפתוח קורס גלישה בהתנדבות לקבוצה וביקשתי הצעות מחיר מחברות ביטוח. לרובם אין ובשתיים ביקשו תעודת מדריך מוינגייט. כאילו שבוינגייט יכולים ללמד אדם שגלש 40 שנה בכל מיני חופים בעולם משהו חדש. טמטום מבחינתי אבל בראיה רחבה יותר- טוב שכך. זה חוזר לחוק והצורך בתנאים ומגבלות- כמו לחברות ביטוח. היה לי את החופש להעביר את הקורס ללא ביטוח. ויתרתי.

[moonshield]

תסתכל על הקסדות. הייתי טוען שהקסדות אפילו זולות יחסית למחירים של שאר הציוד.
כל היופי זה שברגע שיש דרישה, יש היצע.

אין לי בעיה עם חופש אישי, אבל החופש הזה פוגע בשאר אוכלוסית הרוכבים.
אם נקח את כל הביורוקרטיה הצידה, האם לראות את כולם רוכבים עם מיגון, יהרוס לכם את חווית הרכיבה?

אני מרגיש שהאופנועים התקדמו עם השנים אך האופנוענות שקועה אי שם בתקופת הבייבי בומרס, כשמסוכן היה סקסי.
אם כולנו רוצים להמשיך לרכב גם ב2040, הגיע הזמן להראות טיפה אחריות.

תראה,
לראות רק רוכבים ממוגנים מסביבי רק ישפר את חווית הרכיבה, בעיקר מבחינת הניראות (איך שאני שונא את המושג הזה). רוכב שמשקיע בלמגן את עצמו הוא רוכב שמכבד מעט יותר את הכביש לעומת זה עם כפכפים וגופיה.
לפחות מניסיון אישי, כשרכבתי עם גופיה וכפכפים לא הערכתי נכון את הסיטואציה של דוג''י, ולמזלי הכביש לא העניש אותי. עכשיו אין מצב שאני עולה לרכיבה, הכי מינימלית, בלי מיגון מלא. בהתאם אני רוצה להאמין שאני יודע להעריך את הסיכון שאני לוקח על עצמי.
אבל כל הבחירה הזאת שלי במיגון היא מבחירה שלי בלבד, בגלל שהתבגרתי או משהו בסגנון. לא הייתי רוצה שיכריחו אותי הצעיר יותר לרכוב עם מיגון, כי אז כנראה שלא הייתי רוכב.
אחריות היא משהו שכל אחד צריך לקחת בעצמו, ולהיות שלם עם ההחלטות שהוא לוקח, להכריח אותו לקבל 'אחריות' גורמת לו לשחרר את עצמו מקבלת האחריות.

[naked]

תראה,
לראות רק רוכבים ממוגנים מסביבי רק ישפר את חווית הרכיבה, בעיקר מבחינת הניראות (איך שאני שונא את המושג הזה). רוכב שמשקיע בלמגן את עצמו הוא רוכב שמכבד מעט יותר את הכביש לעומת זה עם כפכפים וגופיה.
לפחות מניסיון אישי, כשרכבתי עם גופיה וכפכפים לא הערכתי נכון את הסיטואציה של דוג''י, ולמזלי הכביש לא העניש אותי. עכשיו אין מצב שאני עולה לרכיבה, הכי מינימלית, בלי מיגון מלא. בהתאם אני רוצה להאמין שאני יודע להעריך את הסיכון שאני לוקח על עצמי.
אבל כל הבחירה הזאת שלי במיגון היא מבחירה שלי בלבד, בגלל שהתבגרתי או משהו בסגנון. לא הייתי רוצה שיכריחו אותי הצעיר יותר לרכוב עם מיגון, כי אז כנראה שלא הייתי רוכב.
אחריות היא משהו שכל אחד צריך לקחת בעצמו, ולהיות שלם עם ההחלטות שהוא לוקח, להכריח אותו לקבל 'אחריות' גורמת לו לשחרר את עצמו מקבלת האחריות.

אחריות לדעתי היא קודם כל תודעתית. הרעיון הוא לתת כמה שיותר מעצמך כדי לא ליפול, בכל מקרה אם נפלת כל מה שנשאר הוא לקוות לצאת בחיים ועם יכולת שיקום מלאה.
הייתי רוכב המון בצורה ספורטיבית בין קרית גת לנס הרים, מכיר את כל הסיבובים והנקודות המסוכנות בע"פ. הייתי יודע מה הגבולות של האופנוע ולעתים יוצא לרכב עם מיגון מינימלי (קסדה, כפפות) ופשוט רוכב לאט יותר כשאני יודע שאני רחוק מהמקסימום ותמיד יש לי יכולת תמרון גבוהה נגד הפתעות.
אופנועים מוגדרים כסכנת מוות אבל חומרת הסטטיסטיקה היא באופן ישיר השלכה של זלזול הרוכבים. ואם מחליטים לרכוב בטוח אין שום סיבה לאבד שליטה בקטע דרך מוכר(או בכלל).