גרמניה נגד איטליה-גילוי מאוחר

[השושנים]

ברמה הפילוסופית אני חייב להגיד כמה דברים, לאחרונה אני חווה שבר קשה בנושא הרכיבות בארץ, מעבר לשימוש רגיל
ויום יומי, האופנוע קורא לך לצאת, אני מניח שלכל אחד מאיתנו קרה שיצאנו סתם בלי סיבה לצאת "לטייל" הטיול היה התירוץ
או הכלי אם תרצו לרכיביה ולחוויה של להיות ביחד. זה לא מקרה שאופנועים נעים בעדרים. אף אחד לא רכב "לצפון" בשביל
לראות את חלומונית ההרים, וגם אם כן רוב הסיכויים שהרכיבה לשם הייתה בשביל הדרך והחברה.

הארץ הזאת קטנה, ומי שרוכב כל סופ"ש מגלה שמהר מאוד שהוא מתחיל לחזור על מסלולים שוב ושוב, ואיך זה מתקשר לבימר?

אחד מהשיטות להרחיב את מעגל העניין זה לצאת למקומות שצמיגיי כביש מתקשים לעבור בהם, אם עליתי לי-ם רבבות פעמים
מכל כיוון אפשרי, את דרך בורמה או השבלים העולים לי-ם מכיוון השפלה או ממזרח המדבר עשיתי פעמים בודדות, כן ירידה ל-"שטח"
מגדילה את מגרש המשחקים שלנו. זו הנחת העבודה הראשונה.

זכיתי באופנוע נהדר ומתאים לטעמי בול, הבימר עולה כחדש כמעט פי שתיים מהאופנוע שלי ובעצם אני מקבל כלי שטוב בהרבה
מהכלי שלי כמעט בהכל אבל...לא נותן לי מגרש גדול יותר לרוץ עליו. כל מה שאומרים עליו נכון אבל האם זה מה שימלא את החסר?

באמריקה, אירופה לא הייתי חושב פעמיים, טיולים ארוכים כבישים משובחים והעדר גבולות מדיניים נותנים לך מקום מעולה למשחק
והוא באמת יותר הגיוני, כאן בארץ הוא מאבד משהו חשוב זה כמו להכניס פרארי למסלול קארטיינג.

הפתרון לקנות במחיר שלו שני אופנועים אחד לשטח ואחד מחוץ לכביש לא ראלי מבחנתי, כי זה מוגזם, למצוא אופנוע שיודע לעשות
את שני הדברים נראה לי נכון יותר אבל אז אני מפסיד משהו מיכולות הכביש ואני עדיין לא משוכנע מספיק שזה מה שאני רוצה.

אז בינתיים אני בוחן את ההיצע שיש הכי קרוב מצאתי את הסופר טנרה הוא הכי פחות גרם לי להרגיש הפסד בכביש, זמן לא חסר לי
ומועמדים רבים עוד יש אז בינתיים ממשכים לחפש...והבימר ישאר כנראה חלום רחוק.