אנשים הביאו איתם את העיר לשקט.
מצאנו פינה שקטה לחלוטין עם צל. ונוף... שחבל"ז.
בעוד אני מתפעל את הגזיה עוצרים קרוב מדי לידנו שני אופנוענים ומזמינים את עצמם לקפה... תפאדל. עלאעייני ועלא מוחרקה.
התיישבו ולא הפסיקו לדבר. לא נתנו להשחיל מילה.
ועל מה? על חוויות אחרות שהם עברו במקום אחר ובזמן אחר ... (מטרו עושקים. זירו זה קקה וכ'ו)
וכל זה מול הנוף והשקט ...
עכשיו.
אנשים בקופסאות שסגרו חלונות ונסעו עם מזגן - אלו כבר אבודים.
אבל ראבק! אתה אופנוען. "אתה רוכב בתוך הנוף" כמו שאמר פירסיג. היה לך מספק זמן להיכנס לקצב הזה של המדבר. לאט. בהדרגה.
ומה אתה עושה? מביא איתך את תל הביב.
אלה לא אופנוענים אלה
נסענו מניצנה לכביש 12. לא מניצנה צפונה



ציטוט ההודעה בתגובה