אני רוכב
ובעלים של ויטפילן 701. גילוי נאות: אני גם מנהל את תחום אופנועי הכביש של הוסקוורנה בעופר אבניר.
אני מוצא את האופנוע כמאוד נוח לרכיבה עירונית ולרכיבת מסלול. עניין מיכל הדלק הצר הוא עניין של גישה לטעמי: אתה
מברך על היותו צר והוא מרגיש ממש נוח, בתוך העיר הסואנת ועל המסלולים. ברכיבה ממושכת בכביש מהיר כמו כביש 6, צריך לדעת לשחרר ולפתוח רגליים. הוא כל כך צר שאם מתעקשים על חביקה, זה מעייף. אז משחררים

זה הכל.
אני מאוד נהנה ממנו בזכות המשקל המאוד מאוד נמוך שלו, ההיגוי הזריז והיציב (רחוק מלהיות עצבני לטעמי), המכלולים שלו שגורמים לו להתנהג כמו זאב, למרות שהוא עטוף בעור של מלאך כלפי חוץ. למעשה, יש המון דיסוננס בין המראה הקלאסי המאוד מיוחד, כמעט כמו פסל אורבני מודרני, והפרופיל הקצת מוזר שלו (אני מודה) - לבין העובדה שהוא מחביא בתוכו מכלולי קצה קרביים: משאבה ראדיאלית וקליפר מונובלוק ראדיאלי של ברמבו מלפנים, מתלים מתכווננים של WP, סליפר קלאץ', בקרת אחיזה, קוויקשיפטר דו כיווני (!) וכמובן ABS.
שלא יהיה ספק: הוא לא אופנוע "מרוץ" והוא לא מציע את תנוחת הרכיבה של אופנוע ספורט (למרות הרכינה אל הקליפ-אונים, מרחק כפות הרגליים מהישבן הוא גדול יחסית ומרווח), אבל בעבור ימי מסלול מזדמנים ובשילוב עם שימוש יומיומי, הוא קומבינציה מאוד מוצלחת לטעמי. תוסיף על זה 75 כ"ס כמו אופנוע טווין-נייקד בינוני, אבל עם עלויות אחזקה של סינגל, ותבין שיש בו שילוב מגניב.
באופנוע שלי ב-13,000 ק"מ הייתה את הבעיה המדוברת במשאבת הקלאץ' ("מחלה" של מנועי ה-LC4) והיא הוחלפה באחריות. אני אזמין כנראה משאבה חליפית בעלות של כ-100 דולרים, שפותרת את הבעיה הזו לתמיד. ב-14,000 הפסיק הכפתורים בלוח השעונים לעבוד (לא נלחצו יותר), וגם הוא הוחלף באחריות.
חוץ מזה, אני מת עליו

אחת לחודש, כבר שנה וחצי, שהוא בן הלוויה הכמעט קבוע שלי בימי מסלול, שם הוא עובד מאוד קשה. בתדירות כזו, מומלץ להחליף את נוזל הבלם הקדמי אחת לחודשיים. בייחוד אחרי פצאל שמאתגר עם פניות צפופות.
סרטון דווקא ממוטורסיטי שצולם על ידי חבר שרוכב על 990SMT (עם 115 כ"ס). בפינה השמאלית התחתונה זה צילום מהקסדה שלי