אל מול גולן

את יום האהבה העברתי כרווק צעיר עם האהבה הגדולה - האופנוע. את הבוקר פתחנו השכם עם הזריחה בנסיעה מביתי בשפלה אל קריית שמונה, ליום הפתוח בתל חי.
על כביש 6 כריסי מבצעת את העבודה בצורה מעולה, שיוט שנע בין 130 לקצת יותר משאיר אותי בנתיב השמאלי לאורך כל הדרך, ולמעט עצירות קפה הדרך לגולן הייתה נטולת תקלות.

לאחר ששמעתי מה ששמעתי והתרשמתי מהמקום, יצאתי עם חבר טוב שלומד במכללה לכיוון קצרין לראות את הגורה החדשה שלו. דרכי הגולן בעונה זו פשוט מרהיבות, בהחלט ממליץ לכולם לפנות יום ולעשות גיחה צפונה, אירופה זה כאן. בדרך נתקלתי בבורות בכביש, ובמעבר מים בפניה, אחלה טירונות לשבילים ושטח הקל שאני מתכנן לאחר שיפוץ המזלג.

את העליות לקצרין עליתי בקצב גבוהה יותר משהעזתי אי פעם עם העז, ולא הרגשתי שום התנגדות מהאופנוע, גם בפניות אגרסיביות. אמנם לא אופנוע ספורט אבל כמו שלוקי אמר - אפשר לרדת נמוך ואף נמוך מאוד עם ה-NC. ממש אול-ראונדר מעולה.

רכיבה חזרה דרומה, עצירה אצל הזקן בזכרון לתה וקערת מרק, גיחה לתיור פאבים בתל אביב עם תיירים באנגלית שהביאה אותי לגלריית אומנות שכולה קוי מתאר נשיים באמצע מועדון, שיחות שגלשו למקומות הזויים והיכרות עם אנשים מאוד חמים, מצאתי את עצמי במעגל מדיטציה מאולתר על מדרכה בארבע בבוקר, לתפארת מדינת תל אביב. בהחלט סגר לי את ההתלבטות - הגולן הוא מקום נפלא, פסטורלי ושקט אבל אני בשנות העשרים לחיי ופאק איט, בא לי להינות מהם.

גיחה לכיוון אורנית להקפיץ חבר, פעם ראשונה שאני מרכיב גבר על ה-NC. מורגש ההבדל בכח, בייחוד בהאצות מסל"ד נמוך ברול-און, אבל לא מרגישים את המנוע מתאמץ עם המשקל או חוסר נוחות כלשהי מבחינת מקום. האופנוע מרווח למדי.

את היום סימנו בבית בדיוק בשעה בה קמתי בבוקר שלפניו - 6:00. באוכף ביליתי בסך הכל 580 ק"מ. צריכת הדלק נמדדה על 27 ק"מ לליטר, למרות השיוט המהיר. הגוף עייף, המושב - לא כזו מועקה כמו שטוענים. שוקל ברצינות להחליף ביום מן הימים את הבולם האחורי לחלופי של אוהלינס (יש ל-NC) כדי לשחק עם כיוון העומס, שכן לפעמים הוא מרגיש נוקשה מדיי.

בחודש וחצי - 2400 ק"מ. כריסי מוכיחה את עצמה כסוס עבודה נאמן, והארגז החדש סגר לי את הפינה בכל הקשור למקום האחסון, לרמה שאינני רוכב עם תיק גב יותר.

85,800 ק"מ. ממשיכים.