אז פה אנחנו די דומים אבל אני כבר צעד אחד או שתיים לפניך בתהליך, אני רוכב מגיל 14 השנה אחגוג 55 תחשב...נכתב במקור על ידי TundraOG
במשך שנות חיי ליוו אותי המון אופנועים במקביל לחיים עצמם, כדרך הטבע חווית המון סוגים של מצב כלכלי שהשפיע
בפועל על היכולת שלי לרכוב.
החזקתי כלים במצב שבר, קיבלתי גרוטאות והפכתי אותן לאופנוע, הכרחתי חברים מתחום הרכב לתקן לי אופנועים שנראו
אבודים. והתקדמתי עם האבולוציה של האופנועים בישראל.
רכבתי על אופנועים אנגליים הפוכים, הילוכים בצד הבלם והבלם בצד ההילוכים , רכבתי על אופנועים שהראשון הכי למעלה
והחמישי למטה, רכבתי עם בורר הילוכים ביד, אוטומטים, גיר רציף הכל. רכבתי בארץ ורכבתי בחו"ל. תמיד רכבתי.
לכל אופנוע הקסם שלו, לכל אופנוע הנשמה שלו. אבל...(ת'אמת...הרי לא חשבת שזה לא יבוא) המהפך קרה לי במעבר
מה-BMW R100RS "המפלץ", לוי מקס ושם נפל לי הפטיש על הראש.
את הבימר שיפצתי ממצב עמידה למצב של כלי שנסע בכל הארץ, לא חף מתקלות אבל נסע, השקעתי הרבה כסף אבל
הוא זה שגרם לי להתאהב (מעבר לקטע המכני של השיפוץ, בעצם השיקום של כל אופנוע) ברכיבה עצמה, אגב הוא גם
גרם לג'ינג'ית לבוא ולהצטרף אלי להרפתקה. על הווספה היינו עושים "סידורים" על המפלץ טיולים. למזלי הוא נקנה ע"י
אספן נלהב שהבין איזה אוצר מסתתר שם, ואני עברתי לכלי מודרני ה-VMAX שהם 140 כ"ס של שכרון חושים, אבל...
(שוב האבל הזה) זה לא היה זה, אנסתי את האופנוע להיות מה שהוא לא, בעצם מה שאנחנו לא, זה לא היה כלי טיולים.
לשמחתי יכולתי לבצע כלכלית עיסקה שהביאה לי את הורסיס חדש מהסוכנות, כלי שתפור לי כמו כפפה ליד, בול זה
כלי בלי נשמה, יעיל אמין נטו טיולים (שגר ושכח) וכך בעצם עברתי מלהיות ריסטורר להיות פשוט חופשי ומאושר.
כל שלב בחיים היה טוב כשהיה והיה עוד צעד להתקדמות והתאים לתקופה, סופי הווספה הייתה מקסימה עם המון אופי,
הבימר היה לוחם קשיש, הוי מקס היה מעצמה גרעינית, והורסיס סתם סוס...אבל אני אוהב אותו.
סופי הוספה:
DSCF8584.jpg
שבת 291011 030.jpg
טיול פסח 2013 012.jpg
יום הולדת זיו+טיול לרימונים 009 - עותק.jpg
ציטוט ההודעה בתגובה