דהירה בעקבות חופש רגעי

הסגר הטרי שהוטל עלינו הטיל מכה לא קלה על מצב הרוח. רוח ההרפתקאן הפנימית משתגעת, ומשום מה גדלו קוצים על כל כיסא וספה בבית.

ראשון, בוקר יפה ושמשי. מים עלו עד נפש. לוקח את אישור העבודה וצרור תירוצים קטן ויורד להוציא את הילדה לסיבוב. התחדשנו בדיבורית שהחליפה את האוזניות, ולרכיבת החוף הרגועה נבחר פלייליסט קאנטרי ישן שהתאים כמו כפפה למעשה - רדיפה אחר החופש.

כביש הטיילת ריק מאנשים, ונוצרת תחושה שלא מדובר בראש השנה אלא ביום כיפור. ג'וני קאש מזמר לו ברקע, קצב רגוע להפליא, מתענג על כל קרן שמש, כל חלקיק מרוח הים המלוחה, ולא ממהר לשום מקום.

קונטרסט. יום לאחר מכן, מסיים משמרת. שעת לילה מוקדמת. נבחר פלייליסט קצבי, יוצא לכביש, ורוכב. פשוט רוכב. מפספס ברצון את המחלף הביתה, וממשיך. המצערת פתוחה, שעון הסל"ד יושב לו על 4800-5000 בהילוך שישי, מתחת לזה - לא באמת מעניין אותי. רוכב 20 ק"מ לעיר השכנה, מסתובב וחוזר באותו קצב. בלי סיבה, רק בשביל החוויה.

חופש, גם הוא מצרך חיוני.

96,640 ק"מ.