ציטוט ההודעה בתגובהאענה לך ברצינות אך לפני כן שאלה משלי - האם השאלות הן בקונטקסט של הפייקפנדמיק?נכתב במקור על ידי RaceForHappines
אני זוכר שפתחתי אשכול לפני 3 חודשים,אבל השאלות באשכול הזה ובאשכול הקודם הם לא אותו דבר.
אענה לך ברצינות אך לפני כן שאלה משלי - האם השאלות הן בקונטקסט של הפייקפנדמיק?
תתחיל מלקנות אופנוע שטח ולעשות 3 רכיבות בשבוע לפחות.
אתה הרי צעיר וסובל מעודף זמן פנוי, הלוואי והייתי יכול לרכב בשטח 3 פעמים בשבוע.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
תאכלס- החיים זה לא פיקניק. קשה ורע.
העניין הוא שכשאתה מתבגר ויש לך אשה וילדים אז יש לך הרבה יותר מחויבויות ופחות זמן פנוי.
קיצור- הולך להיות רע. מרגע זה חייך הולכים רק להדרדר. אני במקומך- בגיל שלך מתאבד. תאמין לי זה יחסוך לך המון צער וכאב.
אבל תעשה את זה בסטייל. חשוב להנות מכל דבר בחיים. אני הייתי מציע התמכרות לסמים וזונות. כך תמות או ממנת יתר או איידס. אם תצליח לשרוד תקופה ארוכה אז כבר תהיה ממש בקרשים ותאלץ ללכת לתחנה מרכזית לקבל בעכוז מגברים שונים כדי לממן את התמכרותך. כך תהיה לך האפשרות למות מקרע ברקטום.
נרקומן שמת מקרע ברקטום? זה סטייל, אחי. לא לכל אחד מזדמן לעבור תקופה כזאת בחיים. זה יבדל אותך מכולם. ממליץ.
איך שורדים בשגרה? מנסים לסדר אחת שלא תהיה שגרתית.
עבודה במשמרות, תחביבים, חברים, תמיד לנער את סדר היומים שלך. השגרה יש בה משהו מנחם אך היא שוחקת את הנפש ההרפתקאנית עד שלא נותר ממנה כמעט וכלום.
תגיד כן להזדמנויות חדשות, אתה לא יודע לאן הן יובילו אותך. צא לטייל, לבד, על אופנוע, בלי מוזיקה - רק אתה והטבע, אתה תגלה על עצמך המון.
גם בימים בהם השגרה שלך מאוד בנויה - תמיד אפשר לגוון. אני לדוגמא כשהייתי לומד בתל אביב הייתי לוקח מדי פעם את האופנוע למרות הסיוט שהוא איילון בבוקר ולא את הרכבת כדי לשבור שגרה ואולי לצאת לגלות מקום חדש בעיר הגדולה אחרי הלימודים.
Life is what you make of it. תזכור שכל אדם הוא הגיבור הראשי בסיפור שלו עצמו, ותחליט איך אתה רוצה שהסיפור שלך ייראה.
תודה רבה ובהצלחה גם לך.
הרשאות פרסום