עמוד 7 מתוך 8 ראשוןראשון ... 5678 אחרוןאחרון
תוצאות 91 עד 105 מ 110

אשכול: פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

  1. #91
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    כבר שלושה שבועות שסופי נחה לה תחת הכיסוי, מאז הפציעה האומללה שלי אין באפשרותי לרכב, בזמן הזה איבדה סופי את הטסט ואין דרך כרגע עד שאשוב לרכב להעביר אותה טסט חדש.
    האילוץ לנהוג ברכב ארבע גלגלי מחזיר אותי שוב ושוב ליעילות ולנוחות השימוש של נסכתי האהובה, על מנועה החלש והרועש, על הנדסת האנוש הגרועה שלה, על הקופצניות והלכלוך, הריח והסכנה.
    אין אהבה אמיתית כמו האהבה הישנה, ולא יעזרו החידוש והנוחות המזגן והרדיו, כי כשאתה תקוע בפקק, מחפש חנייה, או נאלץ ללכת דרך ארוכה בגשם למקום חפצך בדיוק אז אני נזכר בה, ואז הכל פשוט הכל נסלח לה!
    הגעגוע מגביר את התחושות, והרצון לשלב הילוך ולצאת לדרך איתה גובר מיום ליום, לקראת הטסט הצלחתי להשיג מס' נורות 6V עבורה (תודה חיים) והן ממתינות לאחד מסופי השבוע לצורך טיפול הרכבה ולטסט.

    גשם מכה בכל, הכיסוי של סופי ספוג, היתרון היחידי שניתן למצוא הוא רק שהכיסוי ניראה נקי יותר ומריח פחות...
    מהשלוליות הקרובות ניתזות טיפות מים גדולות, ושמן צף על המים צובע אותם במגוון צבעים וטבעות, מזכירים לי שבגלל התאונה לא הספקתי למרוח את סופי בווקס החורף שלה, הימים הקיציים גרמו לי להאמין שיש עדיין מספיק זמן לכך, אבל ל"מישהו" היו תכניות אחרות. האצבע כבר כמעט ולא כואבת, בשישי הבא אשתדל להעביר את סופי טסט, יש לי הרגשה שכבר אוכל לרכב עליה עד אז, בנתיים אפור וקר, ואין חשק בכלל לקום ולצאת מהטרינייג החדש ונעלי הבית הישנות והטובות, יושב מול החלון, הקפה ביד, מביט לעבר סופי המכוסה וסופר טיפות גשם, לצלילי הפינק פלויד. שבת של חורף ירושלמי טוב,

    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  2. #92
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    אחד מימי הקיץ הגעתי כהרגלי לרכיבה, בין הגלגל לקיר הבחנתי בחתול
    לא בהכרך זה שבתמונה, שנמצא בפוזה קרבית, החתול שהתעלם ממני לחלוטין,
    ניראה דרוך מאד ועסוק ביותר.

    מתוך סקרנות גרידא הצצתי במעשיו, והבחנתי שהחתול האמיץ
    נלחם בצפע עין גדי, אחד הנחשים הארסיים ביותר באזור י-ם.
    הנחש שהיה מלופף בין הגלגל של סופי לבין השרשרת הקושרת,
    נלחם על חייו,

    החתול שדעתו הוסחה לרגע בגלל הגעתי, איבד לשניה קשר עין עם הנחש,
    וזה ניצל את ההזדמנות וברח לתוך חור הניקוז בחומה,

    החתול נעמד ע"י החור וניסה נואשות לשלוף את הנחש מבפנים.

    לרגע חשבתי מה היה קורה אם החתול האמיץ (שוויץ) לא היה במקום
    ומה הסכוי שהייתי מכניס את ידי למנעול השרשרת ופוגש בצפע בעצמי.

    מאז החתולים זוכים ממני ליחס של כבוד, ובימי החוף הקרים הם מוצאים מקלט
    מתחת לכיסוי של סופי, ומחממים לילותיהם ביחד.
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  3. #93
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    זהו, מגיע לנו מזל טוב בשעה טובה ומוצלחת סופי עברה טסט נוסף, באיחור אופנתי של שלושה חודשים...
    הסיפור מתחיל קצת יותר מוקדם היום,


    הגעתי לנסיכה המכוסה בכיסוי אדום אופנתי, שהפך לוורוד מזעזע במרוצת הזמן,
    והסרתי אותו מעליה, הנסיכה לא הישירה מבט, ורק התבוננה בי מזווית הפנס, מנסה לנחש כוונותיי.
    נורת ה-6V מתבוננת בסקרנות בארגז הכלים שאיתי,
    מנצל את השקט שלפני הסערה, עוד בטרם פצחנו בחילופי האשמות מרגיזים,
    הספקתי להחליף לה את כל הנורות השרופות. מתוך הכירות עם הנסיכה ידעתי שהיא לא תתמסר בקלות,
    בטח לא אחרי שהזנחתי אותה כמה חודשים טובים...
    ולא יעזור לי סיפור האצבע הפגועה, הזמן המוגבל ותירוצים אחרים, נגש בשקט לרגלית ההתנעה,
    המרחק בין הקיר לא מאפשר לי גישה נוחה, מנסה להזיזה קצת וסופי מנסה לזרוק עצמה על הרצפה,
    ברגע האחרון אני מצליח להחזיקה בכוח,
    מעמיד אותה על הרגלים ומנסה להתניעה, יוק, בדיקה מהירה מגלה את הבעיה, יבש הדלק במיכל...
    נסיעה עם הגיישה ומיכל לתחנת הדלק, ערבוב שמן ידני ו..מכה ראשונה להזכיר לקרבורטור את תפקידו
    מכה שניה וסופי פולטת ענני עשן, עשן סמיך שמו שמיים...וסופי שלי לא עישנה מעולם!
    כמה מכות גז קלות וסיבוב מהיר בחנייה וגם אני וגם סופי כבר משתוקקים לצאת לדרך,
    זמן הפרידה רק הגביר את הגעגוע והרצון לשוב ולחזור לימי הנסיעות העליזות בשניים.
    המנוע שחזר לפעול שורף את מצבורי השמן המיותר וחוזר להצביע ירוק, ומפסיק לעשן.
    השמש שולחת קרניים משקרות צובעות את י-ם באור רך ומזמין אבל האוויר קפוא,
    ולכן אני לא לוחץ על סופי ונותן לה להתנייד אחרי המנוחה הארוכה הזו בקצב שלה,
    בניית האמון המחודש הכרחי, שוב אנו לומדים אחד אחת את השני, בוחנים, מגישים, מחייכים,
    לקראת סוף העלייה סופי כבר מתמסרת, החום המוכר והחביב נפלט ממנה שוב והיא משתפת פעולה
    על מנת לרצות אותי, ורומזת "תקשיב מנוול אחד...הפעם נסלח לך, אבל שזה לא יקרה שוב!!!"
    את הטסט עוברת סופי כמו גדולה, ליטוף סמוי מידיו של הבוחן, מחמאה מנהג אחר ואנו חוזרים עם הטופס המיוחל!

    זהו בעוד חודשיים שוב נגיע למכון לטסט נוסף!
    ובינתיים הכבישים והשבילים שוב מחייכים אלינו
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  4. #94
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    יהיה מי שיגיד סתם מזל רע, יהיה י שיגיד נקמתה של סופי ולימור תגיד סתם הצטרפות מקרים...
    כל ה"חורף" ירדה בי-ם כמות משקעים מזערית, בתקופה שסופי עמדה מאונס כמעט ולא ירדו גשמים.
    אתמול אחרי הרבה זמן החלטתי להגיע לעבודה רכוב על גבי סופי, ולא להשתמש בהסעה הרגילה.
    בבוקר מוקדם הגעתי הכיסוי האדום, זה המספור הקודם היה ספוג מים, וגשם זלעפות הרטיב אותנו, אבל אנחנו
    עקשנים וגשם לא מפחיד אותנו, לכן קיפלתי את הכיסוי והכנסתי אותו למקומו הקבוע בין הגלגל הרזרבי
    לבין הסבל...וככה כמו תמיד נסענו לנו סופגים סוף סוף מראות ותחושות של חורף, תרתי משמע!
    הגעתי לעבודה ומצאתי חנייה מתחת לגגון האופנועים, שחרור של התיק ו...אין כיסוי, במהלך הנסיעה
    איבד הכיסוי עצמו לדעת...
    מיד אחרי העבודה טסנו ליוני, ושם אחרי שיפשוף הפלסטיק זכינו בכיסוי חדש לסופי, וגרעון בתקציב האישי...
    "זה היה סיפור של חורף, לא יותר.


    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  5. #95
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    סופי ואני שונאים פלסטיקים נקודה!

    זה משדר חפיפניקיות, זה משדר לנו עלה תאנה המכסה ערווה מדולדלת,
    זה התחיל עם האופנועים הגדולים בשנות השמונים שרצו לכסות שילדה מכוערת וחוטים שעוברים ממקום למקום,
    המשיך במקדמי אווירודינמיקה ומשקל עאלק, וניגמר שבכל נפילה פעוטה מצטבר הנזק לאלפי שקלים.

    ניחא עם המצב היה נעצר שם, גם הטוסטוסים החדשים מקוראה, סיגון, יפן, הודו, סין, וטרינידד,
    מתפארים בפלסטיקה שמחזיקה מעמד בדיוק עד המדרכה ביציאה מסכנות האופנועים השכונתית.
    כלים נוצצים בוהקים שאחרי דקה מתהדרים באזיקוני פלסטיק, דבקים מתקדמים, וחלקים שבורים כשיניים
    חסרות בפיו של אגרופן.

    חלקי פלסטיק שלעולם לא יפגשו שוב אחד את השני והסיכוי להידברות בונה בניהם שווה לסיכוי לשלום במזרח התיכון...

    מעט מאד פלסטיק אם בכלל, תמצאו אצל יצרן ההארלי ירום הודו, פחות מזה אצל בוני האופנועים העצמאיים,
    גם למעבר החוטים והכבלים נמצאו פתרונות יצרתים,

    הניקל הברזל והאלומיניום חוגגים, ואפילו בן דודו היקר להחריד של הפלסטיק, הפייבר קרבון מדיר רגליו משם.

    אופנוע אמיתי צריך להיות מברזל, ניתן להתפשר גם על סגסוגות חמות יותר, אבל סוס הברזל חייב לשדר מסר
    של חוזק וחוסן, נוכחות, ומראה קרבי, שלא תמצאו בפלסטיק המודרני צבוע ככל שיהיה,


    קחו ווספה ישנה מקומטת ומסמורטטת, פרקו אותה לגורמים שלחו אותה לפחח מבין עניין
    ואחרי פרק זמן יהיה ברשותכם כלי "חדש" נסו לעשות זאת עם טייפון ממוצע, או פלסטיק אחר...

    רוכבי הפלסטיקים המודרניים שפוגשים את סופי בתנועה מרימים גבה, ידיהם המטופחות (והשלמות) לא טעמו
    מעולם גריז שמן ולא לכלוך מתחת לציפורנים נעליהם נוצצות וללא כתמי שמן ופיח, והם חושבים לעצמם שגילו
    את סוד החיים...


    סופי ואני מסתירים חיוך... יש דברים שאנחנו יודעים יותר טוב.
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  6. #96
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    היום סופי עברה טסט נוסף...ואם לא תגלו לאף אחד אז נורת ה-6V האחורית שפעלה היטב בבדיקה המקדימה שלי
    הכריזה שביתה איטלקית דווקא כאשר הבוחן (שלא התאפק וקיבל סיבוב) טרח לבדוק אותה, כמובן שמעוצמת ההתרגשות
    שלו שכח להכשיל אותה וסופי עברה בגאון את מסכת הייסורים...הגאווה שלה לשמוע את דני, ממוסך דני סילון מומחה ווספות ותיק
    שבדק אותה קצת קודם ( לצורך מתן אישור לטסט) ואמר, שהיא נשמעת ונוסעת ומרגישה מצוין, היה בונוס גדול ביותר.
    אכן סופי אטרקציה מיוחדת, נאמנה אמינה וכפית במיוחד, השבוע אם לא יהיו בעיות מיוחדות אפנק אותה קצת בווקס חיזוקים
    ומראה חדשה
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  7. #97
    מנהל פורום FullgaZ הסמל האישי של lokimonster
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    מיקום
    עיר הקודש
    הודעות
    4,174
    דני קומבינה

    זצ"ל


    Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

    מצאתי על מה לקטר הוינקר של ימאהה נושר!!!
    SIC TRANSIT GLORIA MUNDI

  8. #98
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    הינה זה בא!
    לא נסיכה כסופי תעבור בשקט על תשומת הלב המרובה לה זוכה החיפושית בשבוע האחרון.
    צרפו לכך שכבר כמה וכמה חודשים טובים, לא פתחתי את מכסה המנוע שלה, ושעת הנקם הגיעה!

    בהתחלה כשהבאתי את הגרמנייה השמנמנה הרגישה סופי קצת מוזנחת, אבל כאשר הבינה שהיא
    עדיין מנגנת כינור ראשון, התרגלה לרעיון, לא שהיא חפה מהתנהגות נבזית כלפי החיפושית, שהרי
    כל בוקר כאשר הייתי מתניע אותה, הייתה פולטת את עננת העשן הראשונה ישירות לפניה של השמנמנה
    בפרצוף תמים לחלוטין, כאילו במקרה...

    אבל כל עוד נישמר הסטטוס-קוו האומר החיפושית מוזנחת ומכוסה וסופי נעה, לא הייתה כל בעיה,
    אבל הזמן הכסף והיחס שזכתה לו השמנמנה בימים האחרונים הרתיחו את סופי!

    את שלושת הימים האחרונים ביליתי בהכנות של השמנמנה לטסט, שעות פשפשתי בין קרביה, מנקה מתקן
    מייפה, וסופי מתבוננת ושומעת מתחת לכיסוי...

    היום בבוקר ביקשתי לצאת לעבודה וסופי מסרבת להתניע, מבט לחלקה תחתון מבהיר מיד יש שלולית דלק
    גדולה מתחת לסופי...

    בדיקה של מיכל והוא ריק כמו הכינרת, כנקמה הגירה סופי מימייה, עכשיו יש לנו בעיה (נוספת) לפתור
    בניינו...

    הזמנתי נסיעה דחופה לעבודה, ואת היום פתחתי באיחור
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  9. #99
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    יום החלטתי שדי לה לסופי לסבול, החינוך והעונש הקשה מספיקים לה, בכדי להבין את כוונותיי.
    מילאתי ארבע ליטר דלק במיכל ובעזרת השמנמנה הבאתי אותו אליה,
    לאחר הכנת הקוקטיל שמן ודלק לגמה הנסיכה בצימאון את המשקה...
    בחינה מתחת לגופה לא מצאה שום נזילה, אולם לא הסתפקתי בזאת ועל מנת לבנות מחדש
    את האמון ביני לבין הנסיכה, פרקתי את הקרבורטור וניקיתי אותו היטב בעזרת ספרי ניקוי
    ייעודי של STP.
    לאחר מכאן הנעתי אותה שוב והזרמתי כמות נכבדה של חומר דרך פתחי היניקה בקרבורטור
    עשן לבן יצאה מאגזוזה של סופי, ואז התיישב האפיפיור (אני) ויצא לו לסיבוב רכיבה קצר.
    שוב בחינה מדוקדקת, יוק שום סימן לנזילה, רטיבות, או הזעה משום כיוון...
    ליתר ביטחון בוצע ניקוי כללי למנוע והורחקה ג'יפה מיותרת,
    קרטון נפרש מתחת לנסיכה והיא הושכבה לישון, עד מחר לבדוק שאין הפתעות נוספות
    במשך היום....

    בקיצור, בעיית התנהגות אופיינית לנסיכה מפונקת ולא תקלה כפי שחשבתי, חשוב
    ששתי האחיות החורגות ילמדו לדור בכפיפה אחת, לפני שאני מביא להן עוד הפתעה.
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  10. #100
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    סוף הקיץ, ודווקא עכשיו מתנגן ברדיו השיר הנה באה השמש, בחוץ כבר מתקרר, הלילות כבר קרירים מאד
    ורכיבה מצריכה חולצה ארוכה או מעיל.

    סופי מפמפמת לה בשקט, מקבלת את דין השמנמנה, מתרגלת לרעיון שמעתה יתחלקו הנסיעות בין האחיות החורגות
    במשפחת המלוכה, והיא כבר לא הבלעדית.

    אחרי תקופה ארוכה בה ההתלהבות מהחברה החדשה במשפחת המלוכה,
    גרמו לי לשכוח במעט את תענוגות ברכיבה בשנים, החזיר לי הסתיו הממשמש ובא את הרצון והצורך, לקחת את סופי
    לסיבובי ערבית נהדרים, כשהכל ניצבע בכתום של שקיעה, וירושלים הופכת מזהב פלטינה, לזהוב נחושת, ומשם לכסף
    עמוק וחושך...
    הפנס של סופי מבליח דרכו באפלה ופרט לטיקטוק המנוע, ניתן לשקוע בשקט לנקות את הראש ממחשבות מטרידות
    ולתת לנוף והאווירה למלא כל חלל מצוי בחזה.

    זיכרונות ילדות, אהבות, קטעי זיכרונות משנים וזמנים שחלפו ואינם, עוצרים ליד עץ התאנה העתיק, גזעו עוד זוכר
    את סנדלי הילדות שלי מטפסות על הענף החסון בניסיון לקטוף תאנים מתוקות,
    היום אני מסתפק ולקטוף את התאנים שבהישג היד, למרות ההזמנה הרשמית של גזע העץ לטפס ולעלות.
    עדיין חוכך בדעתי אם לצרף לחגיגה הקולינרית גם סברס קוצני מהשיח הסמוך, אבל אותות הגיל כבר עושים שלהם
    פעם לא הייתי חושב פעמיים, והיום, היום הקוצים שמאיימים להינעץ בכפות ידי מונעים ממני את הטעם
    המתוק של הסברס האמתי. אומרים שהמבחן המבדיל בין מבוגר לילד הוא כאשר שלולית מים בדרך הופכת
    מהזדמנות למכשול...
    אז בכדי להוכיח לעצמי שאני עדיין לא ממש מבוגר אני נכנס בשני גלגלים לשלולית שנקוותה מברז עירייה סורר
    שמבזבז את מימי הכינרת בדליפה חזקה לכביש...
    חיוך עולה על שפתי כשהגלגלים פולחים בשלולית וחוצים אותה לשתיים משפרצים רסיסים עכורים לכל הכיוונים.

    עוד עלייה ואחריה ירידה, סיבוב, הורדת הילוך עם גז ביניים משיכה של הגז עד לסוף, סופי מטה עצמה לסיבוב
    מתמכרת לתחושות ולהנאה ומושכת אותנו החוצה להזדקרות עוד קצת משיכה של השלישי, טיפה מעל הצורך
    החלפה מהירה לרביעי להעלאה נוספת של המהירות, תכונה לקראת הסיבוב הבא, ממתין טיפה עם הברקס
    מזכיר לעצמי שלא להגזים בבלימה מאוחרת, הורדה לשלישי שני, הטיה חזקה, שיא הסיבוב, מבט ליציאה מהסיבוב
    גז ,שלישי רביעי ....והביתה.
    הראש נקי הגעגוע חופר והסתיו כבר פה, ולא ברורה לי העצבות שנחתה עלי.
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  11. #101
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    ירדתי להחליף את הקרבורטור בחיפושית השמנמנה, פשוט קיבלתי אחד במצב
    מצוין, שיפצתי אותו עד לרמת הבורג והחלטתי להרכיבו סוף סוף בשמנמנה.

    סופי הביטה בי במבט מאשים מתחת לכיסוי, כועסת נרגזת ומאשימה.
    במשך החורף עשתה סופי כל מאמץ להזכיר לי על קיומה.
    היא קרעה את הכיסוי תוך שהיא משתמשת בראי ובסבל האחורי
    כסכין על מנת לחשוף את גופה החטוב לעיני כל, יודעת הממזרה
    כי אבוא לכסות אותה היטב שוב, בכל פעם שעברתי על ידה חשפה גלגל
    מזדמן מזמינה ומרחיקה כאחד...

    לא בי האשמה מיהרתי להזכיר לעצמי, על מנת להתמודד קצת ברגשי האשמה
    זו היא שבחרה להפיל את האגזוז מנקודת החיבור שלו למנוע,
    ולא לאפשר לי גישה נוחה להחלפת הבורג, הביטוח שניגמר, והחורף הקר.
    תירוצים, מלמלה היא ללא מילים, הגרמנייה הזו עושה לך את זה יותר...
    טוב, אז לא הצלחתי בפירוק הקרבורטור, חסר מפתח חצי סהר 13
    עוד כלי שצריך לקנות...
    בכדי שלא לצאת וחצי תאוותי בידי, ניגשתי לסופי, היא התעלמה ממני לחלוטין
    פרקתי את האגזוז כולו והעליתי אותו הביתה, שם נוסר הבורג הסורר
    והוחלף בחדש, ירדתי שוב והרכבתי אותו כראוי, השמנמנה לקחה
    אותי ביחד עם מיכל לתחנת הדלק (לאות תודה ניפחתי לה את הגלגלים)
    מילאתי 4 ליטר דלק ערבבתי עם השמן, כי הנסיכה שאנינת טעם היא, שותה
    קוקטיל דלק/שמן 2.5 אחוז בלבד...
    שפכתי אותו לקרביה המרוקנים של סופי ונתתי קיק ועוד אחד ולמרות חילוקי הדעות
    הנסיכה הניעה, האמת ציפיתי למאבק עיקש יותר, אבל כנסיכה אמיתית ידעה סופי
    מתי להניח בצד את משקעי העבר ולהשקיע הכל בעתיד טוב יותר.

    אז לאות תודה הברקתי את גופה החטוב, מאבק ולכלוך, ניקית היטב את מקום מרבצה
    החלפתי שמן גיר, סידרתי לה את תא המטען, וניקיתי היטב את מנועה משמן אבק ולכלוך.
    ורצתי לספר לחברה. טלפון בשידור ישיר ליוני למברטה והשמעה בטלפון כיצד מפמפם
    מנועה של סופי אחרי תרדמת חורף ארוכה מאד...

    ימי האביב הם הימים של רכיבה בשנים, אור רך של שמש, פרחים ופרפרים
    האביב כבר כאן, לא לפספס.
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  12. #102
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    ברצלונה 2010 כנס הארלי העולמי, כל חברי הארלי דיווידסון מכל העולם בשדרה המרכזית
    מול האנדרטה בכיכר אספנייה, ואותי מטריד רק המשקל של תרמיל הגב מאחורי.

    כמה דקות קודם לכן נפלה החלטה חשובה ביחסי עם סופי. אבל בואו נעשה קצת סדר על מנת
    שתצלחו להבין קצת מהזיותיי (הטבעיות!) נישבע שלסנגרייה ששתיתי אין קשר לכלום.

    טסנו לברצלונה אישתי ואני, פסק זמן לנקות את הראש קצת, בבוקרו של יום יצאנו מהמלון
    והתחלנו בשוטטות רגלית ברחובות ברצלונה, נהנים מהאווירה מזג האוויר והחנויות, כשלפתע
    צדה את עיני חנות פיאג'ו, (למי שאינו בקי או בדיוק שכח, החברה שמייצרת את הווספות...)

    כמובן שנכנסנו להגיד שלום, את עיני צד ארון הדגמים שהכיל את כל דגמי ווספה לדורותיהם.
    ודגמי ווספה חדשים, וכל הציוד הנלווה להם.

    "אולה" ניגש אילנו בעל הסוכנות, "פורפאוור, סווה אינגלז?" אני.

    יס פליז, טוב עזבו נעבור לעברית, לבחור הנחמד יש משפחה בישראל בקיבוץ!
    היה כבר כמה פעמים פה, ומתכון להגיע בקיץ, שוב. לא מוכר חלקי חילוף ישנים אבל...

    מיד מעביר אותי לסוכן משנה הנמצא...שני רחובות מכיכר אספנייה, הוא המוזיאון הלאומי
    והמזרקות, על הר היהודים, למי שמכיר, שלגמרי במקרה פנינו לשם...

    מחליפים מספרי טלפון תוך הזמנה שלי אליו לצלצל כשהוא בי-ם, (קשרים בברצלונה עם הדילר
    של פיאג'ו, מעולם לא פגעו באיש....) ואני בדרך, התאפקתי נישבע שהתאפקתי ולא הלכתי לחנות
    באותו יום, אבל חשבתי על כך, כמה ימים מאוחר יותר, לקחנו טראם (כמו הכרמלית אבל ג-ד-ו-ל)
    ונסענו שוב, הארי סקוטר שופ! את החנות מצאנו בקלות לפי כמויות הלמברטות (סליחה יוני) והווספות
    שבמקום, הארי בחור חביב שדובר קטלונית בלבד, ומתעקש שלא להבין מילה במה שאני מכנה לאדינו/עברית/אנגלית
    או כל שפה אחרת, ולכן עברנו לרישום אני מצביע לו על הדגם והחלק והוא מביא מהמחסן.
    ספידומטר מקורי אין להשיג, רק דרך היבואן הרשמי צריך לחזור לפיאג'ו, על ההודי ביקש 90 אירו-נישאר אצלו
    בולם אחורי איטלקי (ווספה מקורי) 60 אירו-נלקח, קיבלתי מתנה את הגומייה העגולה.
    מה עוד צריך?...מחשבה מהירה בעצם כלום, יש הכל... (עוד נגיע לזה!)

    לוקחים כרטיס ביקור מודעים לו שיהיו לו עוד קליינטים מישראל, וחושבים על יוני....(נחזור רגע ליום הראשון בברצלונה)
    המדריך שלקח אותנו משדה התעופה מסביר "בברצלונה יש כייסים, כייסי כל העולם מגיעים להשתלמיות בברצלונה,
    ולכן, אסור (אסור!) להסתובב עם כלום בכיסיים כל מה שלא שימושי נישאר בכספת במלון"
    אז מה יש לי לעשות בברצלונה עם פלאפון? (סליחה יוני).

    מכניסים את כל הטובין לתרמיל הגב (כבד החרא הזה) ויוצאים להמשיך לטייל, ולא סיימנו כאן,
    כמה ימים אח"כ בחנות אחרת, קורצת לי מראה מוכרת מהחלון, כניסה פנימה מלמדת שיש מראה מקורית לווספה
    כולל הזרוע באיכות מצוינת, והמחיר...14 אירו. נלקח והושם בתיק שעולה למטוס!

    יום שני ואחרון, חוזרים לחנות בהם ראינו אשתי ואני שני קסדות 3/4 מצופות עור במחיר 63 אירו "רק להתרשם שוב"
    בעוד אני מודד את הקסדה מצליחה המוכרת להסביר לנו שמדובר בעצם במבצע שנים במחיר אחד...
    נלקחו אחת שחורה בשבילי ואחת בצבע וורוד עתיק (וורוד גברי!?) לאשתי, והושמו במזוודה הקשיחה עטופות בכל
    הבגדים להגנה.

    ומה עם כנס הארלי העולמי אתם שואלים, משם יצאתי עם ג'אקט עור עם דפס נשר וכיתוב "חי בשביל לרכב רוכב בשביל לחיות"
    ובאנגלית זה נישמע וניראה הרבה יותר טוב!

    הגענו לארץ הכל הגיע בשלום, בדיקה מעמיקה בספר היינס לווספה מבהירה מידית שלבולם יש שתי קצוות,
    בטח תגידו "נכון, רואים מיד גם בלי "היינס" גאון שלנו...." אהה, אבל חשבתם על זה שצריך שני גומיות
    אחת לכל קצה...?

    אז בדיקה מעמיקה בארגז ההפתעות שלי, בו מחכים לי כל החלקים שהזמנתי בעבר מגרמניה, לצורך שיפוץ מקיף
    מגלה לי גומייה חדשה מוכנה ומוזמנה להתחבר לבולם, (אמרתי לכם שלא חסר לי כלום,) טוב אולי רק בורג...

    וההחלטה ביחסים ביני לבין סופי?
    בינתיים ממשיכים עד שיהיה לי יותר כסף לפרויקט אחר, אבל אל תספרו לה היא לא ידעה אף פעם שהיא מועמדת להחלפה
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  13. #103
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  14. #104
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    הנסיכה עברה טסט! בבוקר כשהיה עדיין קריר,
    מעלה ברוכה לה לירושלים שלא משנה עד כמה חם ביום, בלילה קר יותר!
    נגשתי לנסיכה, בדברי חלקלקות הסרתי ממנה את כיסוי המנוע, פרקתי פלאג וניקיתי אותו.
    גם את הקרבורטור לא הזנחתי נשלפו הדיזות נוקו ובושמו בספריי קרבורטורים.
    פילטר האוויר נוקה וכן המנוע, הידוק ברגים אחרון, חוט הפלאג שעושה קצת בעיות
    הודק הייטב לראש הפלאג, בעיטה קלה בקיק וסופי מפמפת באושר,
    נסיעה למכון, פסק הגמגום, שני הצעות קניה לווספה בדרך, ואחת מהבוחן
    שניזכר שבשנות השבעים הייתה לו אחת כזו בדיוק, וחבל שהוא מכר אותה....!

    מה שלא עזר לו הרבה כשניסה להניע אותה (סופי לא מתמסרת בקלות לזרים)
    באבירות ועם הרבה טקס בישבן הראתי לו איך עושים זאת נכון, בכל זאת ארבעים שנה
    לך תיזכור...

    בדיקת הבלם היא נסיעה ועצירה בחריקה, קלי קלות ואפשר גם להוסיף קצת דרמה.
    כולם מסתכלים...זהו קיבלנו את החותמת ואנו כשרים לנסיעה לעוד שנה....

    אח"כ העמסתי את שתחייה על הווספה ונסענו לדואר לשלוח חבילה לצנחן שלנו
    ועוד מעט נצא שוב לכיוון המפגש בטוביה להגיד שלום לחברה!


    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  15. #105
    Senior Member הסמל האישי של השושנים
    תאריך הצטרפות
    May 2015
    הודעות
    5,098
    שלושים ומשהו שנה אני רוכב על דו"ג, וכיוון שחוק ההתיישנות פועל לטובתי הפעם,
    אז אפשר להגיד שמגיל 14 אני מסתובב על הכבישים, עם בן לוויה כזה או אחר
    רובם גרוטאות ממורטות שהצלתי במצבי צבירה שונים, וחלקם המילה הכמעט אחרונה
    בשפה היפנית חדים ומושחזים, כמו לוחמי נינג'ה מאומנים.

    תמיד רכבתי מתוך כבוד והקשבה לכלי, עם המון רספקט ופחד יצוק מהתנועה, התשתית ומהכלי עצמו.
    ולמדתי שמי שבוחר להתעלם מהשילוש הקדוש הזה מוצא עצמו מהר מאד במקומות לא צפויים
    והרבה פעמים כואבים במיוחד...

    משנה לשנה קרבות ההישרדות בכבישים הפכו קשיים ומרים, ופחות זמן רכיבה הוקדש
    להנאה ויותר זמן מוקדש לרכיבה דרוכה ומתוחה.

    כבר למדתי להיזהר מרכבים מסוימים בשעה שסופי ואני בתנועה,
    במיוחד מכאלה בהם החלונות הושחרו או האגזוז גדל לממדי RPG בידי ילד בן 16 ממערג' עיון,
    מרכבים שמשתפים אותך במיטב המוסיקה המזרחית דרך החלון הפתוח,
    מרכבים עם ספויילרים שנגנבו מרפא"ל, גלגלים מוגזמים, ומגזרים מסוימים.

    כמעט שכחתי, אוטובוסים, מוניות, משאיות, שליחים, ג'יפים, נהגים חדשים,
    אזרחים וותיקים, רכבי עירייה (יעני אוטו זבל) רכבי לימוד נהיגה.
    רכבים עם שלט "נהג שודים/תינוק באוטו (אותו הדבר רק שבראשון התינוק גם נוהג).

    בקיצור כולם חשודים עד שהוכח אחרת!

    היום, רכיבה מתונה בשעות הבוקר, מנסה לתפוס עוד כמה דקות של אויר בוקר קריר לפני מכת החום,
    רכב שמנסה לגנוב עוד כמה מטר בפקק לרמזור על חשבון הנת"צ מבחין לפתע בניידת משטרה
    וחותך מטר לפני הגלגל של סופי וסוגר לה כל צ'אנס הזוי לחלל פנוי להידחק או לעצור,
    הגלגל האחורי צועק חמס ומעיר מנמנום הבוקר את כל הסביבה הקרובה והרחוקה, והמטומטם
    במקום לעצור או לברוח קצת הצידה מתעקש להמשיך בשלו, למזלי הנהג הנבון ברכב לפניו מבחין במצוקה
    ופותח לי מקום להתחמק, שלושים שנות ניסיון, המון מזל ונהג פיקח אחד מצילים אותנו מתאונה.

    האינסטינקט הראשון שעובר אצלי בגוף זה לחפש את הקרש הכי עבה בסביבה,
    ולגשת לנהג וליישר איתו את ההדורים, אבל מתוך היכרות (אינטימית) עם האופי המסריח שלי
    אני מעדיף לשלוח לו מבט זועם לקרוא לילד שבי חזרה פנימה ולהעלם מהמקום,
    לפני שאני הופך לו את האוטו בחינם לקביריולט כשהוא בפנים....

    רכבתי משם, ושום דבר כבר לא היה אותו דבר, פחות ופחות אני נהנה מהרכיבות, ויותר ויותר חושש
    הסטטיסטיקה כבר מזמן לרעתי, צדקה אני נותן באופן קבוע, אולי זה יעזור.

    את סוף המסלול כבר עברתי בגעגוע לכבישים של פעם, לנהגים של אז ולתנועה הזורמת, עד שהכביש
    המחורץ ושפכי פסולת הבנייה של הרכבת הקלה העירו אותי שוב...

    סעו בזהירות
    פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

אשכולות דומים

  1. תגובות: 23
    הודעה אחרונה: 05-06-2020, 17:28
  2. תגובות: 20
    הודעה אחרונה: 29-12-2016, 22:25
  3. אהבה היא
    על ידי Dr.Johnson בפורום כללי
    תגובות: 13
    הודעה אחרונה: 04-03-2016, 01:07
  4. רעידות בהגה
    על ידי Sagicbr בפורום פורום טכני
    תגובות: 23
    הודעה אחרונה: 28-08-2015, 01:32
  5. נגמר לי הפופקורן
    על ידי קסד בפורום אוף טופיק
    תגובות: 0
    הודעה אחרונה: 17-07-2015, 22:07

הרשאות פרסום

  • אין באפשרותך לפרסם אשכולות חדשים
  • אין באפשרותך לפרסם תגובות
  • אין באפשרותך לצרף קבצים
  • אין באפשרותך לערוך את הודעותיך
  •  
Single Sign On provided by vBSSO