כשהכל הולך הפוך, לפעמים עדיף להישאר במיטה. בתחילת השבוע אחרי משמרת ארוכה החלטתי להתעצל ולא לתדלק את סופי שהתחננה נואשות לטיפת אוקטן 96, ההיגיון העקום (שעובד לאט לאחר 24 שעות ללא שינה אמיתית) אמר כי אתדלק לפני המשמרת הקרובה, שהרי "לא יקרה כלום" אם אצא עשר דקות קודם ואתדלק.
לאורך המדרכה בה אני נוהג לקשור את סופי, עמדו המון מכוניות והמרווח הקרוב ביותר אילץ אותי לטפס על מדרגה גבוה יותר מהרגיל, סופי טיפסה את התוספת ללא מחאה אמיתית, פרט לגניחה קלה מכוון הגחון, קשירה זריזה לעץ, כיסוי ושנינו התפננו לשינה בריאה.

יומיים אח"כ:
מרפי מחליט לעבוד שעות נוספות אצלי, יציאת בוקר על הדקה, חישוב זריז אומר כי במידה והתדלוק יעבור ללא בעיות מיוחדות יישארו לי אולי חמש דקות להופיע בזמן לעבודה!
מרפי ימ"ש מחייך....מיד ביציאה מהחנייה סופי מייללת כמו חתול שדרכו לו על הזנב ומישהו חובט בו עם מגבת רטובה על הפנים.
סוד גלוי הוא, שאני שומע רק באוזן אחת (הפרחים לצה"ל) ולכן פרט ליתרונות הטבעיים בכך, שתמיד ניתן להגיד לפולנייה שלי "מצטער לא שמעתי", קשה לי גם לאתר כיוון של רעש מסוים, כמובן שהקסדה על הראש לא תורמת לעניין.
ההבחנה המידית הרעש מהגלגל הקדמי...עצירה מבט לשעון, בדיקה יוק...הכל תקין! ממשיך לכיוון האחורי כלום שיגרה מרגיעה,
המשך נסיעה והיללה הופכת לקונצרט...טוב נבדוק בתחנת הדלק, מתדלק, פרוק זריז של החלקים הבסיסים כלום... נסיעה ללא מנוע מבהירה שמדובר ברעש שנובע מכיוון הגלגלים...החלטה חפוזה ממשיכים עד לעבודה, מגיע לעבודה על הדקה! כמובן שבדרך כל הרמזורים אדום...מרפי עובר לצחוק מלגלג, מהירות הנסיעה חצי מהרגיל למנוע נזק מיותר...

שמונה שעות מאוחר יותר:
אני בעזרת חבר מבצעים בדיקה לגלגלים החבר לוחץ על הסבל, הגלגל הקדמי מתרומם, אין חופש מכיוון המייסב, אין "עצם" תקוע באופן, הסיבוב חלק וחף מרעשים, עוברים לאחורי... סופי מונפת אלעל סיבוב של הגלגל האחורי מתריע...גרררררר גררררר
מבט נוסף אחד מבהיר את הבעיה:

יומיים+שמונה שעות אחורה:
העלייה על המדרכה לחצה את עמעם האגזוז של סופי לכיוון הגלגל האחורי ונוצר חיכוך בין הגלגל לדוד האגזוז...

הפעולה, מכה קלה ביד מישרת ומרחיקה את הדוד למקומו הטבעי, חיזוק נוסף של בורג ההידוק ו...החיים חוזרים לנתיב המהיר!
המסקנה: אל תידחו למחר מה שאפשר לעשות מחרתיים!