היום ניגשתי לנסיכה, היא התבוננה בי במבט מושפל מאשים ולא אמרה מילה.
הוספתי דלק ותערובת למיכל, ליטפתי את גופה העגלגל, נחמתי אותה.
משיכה בצ'וק ליטף קליל של המצערת ובעטתי בקיק, תוק תוק תוק תוק תוק....
אחרי כמעט שנה ללא תזוזה הניעה הנסיכה האהובה שלי במכה ראשונה
עשן כחלחל נפלט מאגזוזה והיא מתבוננת בי בשאלה, קלאץ ראשון גז לכיוון
תחנת הדלק, סופי האהובה שיכורה על גלגלים מתנדנדת לכאן ולכאן, האוויר שברח
מחוסר מעש מגלגליה גורם לה לחוסר יציבות אך מעבר לכך היא מתנהגת כאלופה!
ניפחתי אוויר וחזרנו הביתה כמה קשה לי להתרגל שוב לתנוחה הישיבה לאחר
שנה על המפלץ הכבד, סופי קלילה נהדרת אחוזת תזזית, כמעט ונשבעתי לה אמונים.
רק זכר מנהל הבנק גרם לי לשתוק ולהרגיש אשם...סופי המסכנה, אין עוד ווספה כמוך!
ציטוט ההודעה בתגובה