פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

ברצלונה 2010 כנס הארלי העולמי, כל חברי הארלי דיווידסון מכל העולם בשדרה המרכזית
מול האנדרטה בכיכר אספנייה, ואותי מטריד רק המשקל של תרמיל הגב מאחורי.

כמה דקות קודם לכן נפלה החלטה חשובה ביחסי עם סופי. אבל בואו נעשה קצת סדר על מנת
שתצלחו להבין קצת מהזיותיי (הטבעיות!) נישבע שלסנגרייה ששתיתי אין קשר לכלום.

טסנו לברצלונה אישתי ואני, פסק זמן לנקות את הראש קצת, בבוקרו של יום יצאנו מהמלון
והתחלנו בשוטטות רגלית ברחובות ברצלונה, נהנים מהאווירה מזג האוויר והחנויות, כשלפתע
צדה את עיני חנות פיאג'ו, (למי שאינו בקי או בדיוק שכח, החברה שמייצרת את הווספות...)

כמובן שנכנסנו להגיד שלום, את עיני צד ארון הדגמים שהכיל את כל דגמי ווספה לדורותיהם.
ודגמי ווספה חדשים, וכל הציוד הנלווה להם.

"אולה" ניגש אילנו בעל הסוכנות, "פורפאוור, סווה אינגלז?" אני.

יס פליז, טוב עזבו נעבור לעברית, לבחור הנחמד יש משפחה בישראל בקיבוץ!
היה כבר כמה פעמים פה, ומתכון להגיע בקיץ, שוב. לא מוכר חלקי חילוף ישנים אבל...

מיד מעביר אותי לסוכן משנה הנמצא...שני רחובות מכיכר אספנייה, הוא המוזיאון הלאומי
והמזרקות, על הר היהודים, למי שמכיר, שלגמרי במקרה פנינו לשם...

מחליפים מספרי טלפון תוך הזמנה שלי אליו לצלצל כשהוא בי-ם, (קשרים בברצלונה עם הדילר
של פיאג'ו, מעולם לא פגעו באיש....) ואני בדרך, התאפקתי נישבע שהתאפקתי ולא הלכתי לחנות
באותו יום, אבל חשבתי על כך, כמה ימים מאוחר יותר, לקחנו טראם (כמו הכרמלית אבל ג-ד-ו-ל)
ונסענו שוב, הארי סקוטר שופ! את החנות מצאנו בקלות לפי כמויות הלמברטות (סליחה יוני) והווספות
שבמקום, הארי בחור חביב שדובר קטלונית בלבד, ומתעקש שלא להבין מילה במה שאני מכנה לאדינו/עברית/אנגלית
או כל שפה אחרת, ולכן עברנו לרישום אני מצביע לו על הדגם והחלק והוא מביא מהמחסן.
ספידומטר מקורי אין להשיג, רק דרך היבואן הרשמי צריך לחזור לפיאג'ו, על ההודי ביקש 90 אירו-נישאר אצלו
בולם אחורי איטלקי (ווספה מקורי) 60 אירו-נלקח, קיבלתי מתנה את הגומייה העגולה.
מה עוד צריך?...מחשבה מהירה בעצם כלום, יש הכל... (עוד נגיע לזה!)

לוקחים כרטיס ביקור מודעים לו שיהיו לו עוד קליינטים מישראל, וחושבים על יוני....(נחזור רגע ליום הראשון בברצלונה)
המדריך שלקח אותנו משדה התעופה מסביר "בברצלונה יש כייסים, כייסי כל העולם מגיעים להשתלמיות בברצלונה,
ולכן, אסור (אסור!) להסתובב עם כלום בכיסיים כל מה שלא שימושי נישאר בכספת במלון"
אז מה יש לי לעשות בברצלונה עם פלאפון? (סליחה יוני).

מכניסים את כל הטובין לתרמיל הגב (כבד החרא הזה) ויוצאים להמשיך לטייל, ולא סיימנו כאן,
כמה ימים אח"כ בחנות אחרת, קורצת לי מראה מוכרת מהחלון, כניסה פנימה מלמדת שיש מראה מקורית לווספה
כולל הזרוע באיכות מצוינת, והמחיר...14 אירו. נלקח והושם בתיק שעולה למטוס!

יום שני ואחרון, חוזרים לחנות בהם ראינו אשתי ואני שני קסדות 3/4 מצופות עור במחיר 63 אירו "רק להתרשם שוב"
בעוד אני מודד את הקסדה מצליחה המוכרת להסביר לנו שמדובר בעצם במבצע שנים במחיר אחד...
נלקחו אחת שחורה בשבילי ואחת בצבע וורוד עתיק (וורוד גברי!?) לאשתי, והושמו במזוודה הקשיחה עטופות בכל
הבגדים להגנה.

ומה עם כנס הארלי העולמי אתם שואלים, משם יצאתי עם ג'אקט עור עם דפס נשר וכיתוב "חי בשביל לרכב רוכב בשביל לחיות"
ובאנגלית זה נישמע וניראה הרבה יותר טוב!

הגענו לארץ הכל הגיע בשלום, בדיקה מעמיקה בספר היינס לווספה מבהירה מידית שלבולם יש שתי קצוות,
בטח תגידו "נכון, רואים מיד גם בלי "היינס" גאון שלנו...." אהה, אבל חשבתם על זה שצריך שני גומיות
אחת לכל קצה...?

אז בדיקה מעמיקה בארגז ההפתעות שלי, בו מחכים לי כל החלקים שהזמנתי בעבר מגרמניה, לצורך שיפוץ מקיף
מגלה לי גומייה חדשה מוכנה ומוזמנה להתחבר לבולם, (אמרתי לכם שלא חסר לי כלום,) טוב אולי רק בורג...

וההחלטה ביחסים ביני לבין סופי?
בינתיים ממשיכים עד שיהיה לי יותר כסף לפרויקט אחר, אבל אל תספרו לה היא לא ידעה אף פעם שהיא מועמדת להחלפה