פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[קידוזו]

את זן ואומנות אחזקת האופנוע קראתי בצבא. היה מעניין ומעיק. על וספות הייתי בערך 3 שנים בתור שליח בתלביב. 3 תאונות עם 3 נהגות. נסעתי איתה לים עם הגלשן קשור מהליש בתלה צוואר, לעבודה, לבילויים, לטיולים בצפון עם החברה שאחר כך התחתנה איתי. לא אהבתי את הוספות ותמיד היה לי ברור שמדובר בחרא של כלי.
הכי לא אופנוע שיש. לא עוצר, המנוע נתפס בחום, מחליק בקלות ומסריח כמו...ג'אווה או טוסטוס. ושיוט?- זה לא משייט רק מתאמץ ומעשן בכל קמ"ש מעל 60.
אבל תביא לי היום וספה, תראה חיוך מאוזן לאוזן. אין מה לעשות. גם כשאני רואה קורטינה או לארק אני מתמוגג. לכלים הישנים היה טונות של אופי וכל אחד היה שונה. היום? חוץ מהסמל אני באמת לא מבדיל בין רוב מותגי הרכבים. שיחקת אותה!