פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

הצד שלה: אם אופנועים היו יכולים לדבר...

ירושלים, לפנות בוקר...החתלתול שהתיישב עלי מגרגר בעדינות, קם ומסתלק לו לענייניו, חבל דווקא חימם לי את הכיסא...מתחיל להיות כאן קר בלילות.....רעש מכיוון ביתו...אולי זה הוא?...לא, השליח של העיתונים עם היפנית הסנובית שלו, כולה רק 250 סמ"ק, ומרימה את האף...והשם? ספרינט, ראלי, אפילו סופר ספרינט, זה שם... אבל מה זה CH לעזאזל, זה שם של דגם זה? פעם פעם היו שמות...ניראה אותה בעוד שלושים שנה, מעניין איפה היא תהיה, הנבלה...עכשיו זה בטוח הוא, אני כבר מכירה את הרעש של המפתחות שלו....חכה חכה, ככה יום וחצי לא רכבת עלי...אני אראה לך, אם נדמה לך שתוכל לנצל אותי מתי שמתחשק לך אז אתה טועה חביבי, אני יש לי כבוד, אני ממשפחה מנאפולי, האחים שלי קרעו את איטליה שאתה היית ילד...כן כן בעט חביבי, תנסה להדליק אותי....טוב אסור להגזים, בסוף הוא ייקח לו קוריאנית חשמלית צעירה...הוא דווקא בסדר הקרח הזה, פינק אותי איך שהגעתי, החליף לי את הכיסא את המיכל הדולף, החוטים הישנים, ניקה אותי מחלודה ואבק, עוד לא ברור לי למה הוא מחליף לי שמן גיר, יותר משבית"ר מחליפה מאמנים, אבל ניחא, שמן טרי לא הזיק לאף אחת....נוסעים, נקווה שיסע דרך הטיילת, העליה הגדולה מהצד השני קורעת אותי...אבל אני לא מתלוננת, מעניין לאן נוסעים, איתו כל יום הפתעה חדשה...יש...דרך הטיילת....שומר עלי, לא מעייף אותי, לא מריץ אותי מאוד, למרות שאני יכולה אבל יש לו חיבה אלי רואים...למרות שלא יחשוב ראיתי איך הגניב מבט המנייאק אל היפני הגדול מקס, אצל יוני במוסך...על מי הוא עובד, הבהמה יעיף אותו במטר הראשון, בקושי איתי הוא מסתדר ובנינו הוא לא מי יודע מה רוכב דגול, לפני הסיבובים מוריד גז, ולפעמים הילוך, שומר עלי עלק...הוא מ-פ-ח-ד....רגע זהו, נוסעים לעבודה, אני כבר מכירה את הדרך...עכשיו יחנה אותי על יד העמוד, אתמול דווקא היה לי מאוד מעניין, דיברתי עם הגרמני הגדול, והיפני המצולק, שירת במישטרה הגבר, ביס"מ! ויצא לגמלאות והרוכב שלו קנה אותו במכרז, שמעתי המון סיפורים מעניינים, דווקא עם המזרחיים הקטנים אני פחות מסתדרת, פשוטים כאלה וצעקניים...אבל הכל עדיף על הבידוד שהיית בו אז... לבד במחסן המאובק וללא אף אחד מסביב....היינה הוא חוזר שוב, שוב עפה המשמרת שלו מהר...עכשיו הביתה או טיול? בתקופה הקצרה שאני איתו כבר היכרתי את כל י-ם כמעט, רואים שהוא אוהב אותה, מכיר כל פינה....ורכב אספנות בה...וואו הוא עצבני...לפי סגנון הנסיעה...בטח שוב רב עם הבוס....הלו זהירות אני לא צעירה כל כך....לפעמים הוא מחליף אותי בטעות ב-R שהיה לו...זהירות בסיבוב.... רק 10 אינץ' אני נועלת...נכון, החלפת לי את שלושתם אבל ראבק, סינים קנית סינים, מה יש מישליין עולים קצת יותר אז מה? אני לא שווה את זה?.....תירגע.....אני יודעת מה לעשות... זהו...רק השתעלתי קצת, בכאילו! וכבר הקצב ירד....עכשיו הוא דואג....ממש היפוכונדר....והקלפטה הזאת אשתו מה מפריע לה שיטייל איתי בשבת? ילדים משפחה חובות...נו באמת לך תבין... גבר איטלקי אמיתי, היה בועט אותה מזמן....האמת, לא הייתי מחליפה אותו, למרות הכל הייתי יכולה ליפול יותר גרוע...הגענו הביתה, עכשיו יכסה אותי, יבדוק שבע פעמים אם נעל אותי כהלכה, מתערבים שיזרוק אלי מבט אחרון לפני המדרגות....רואים? אמרתי לכם...אם רק ירזה קצת יהיה מושלם עבורי-סופי