פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

סופי ואני לא אוהבים נהגי מוניות, משאיות, ואוטובוסים. לא מדובר בגזענות לשמה, מדובר על שני תחומים שמפריעים לנו במיוחד. התנהגות בכביש, ואיכות החיים!
סופי טוענת, כי את נהגי המוניות מעניין דבר אחד, רווח קל! הנימוס, דרך ארץ, התחשבות בסביבה, ושמירה על החוק, רחוקים מהם כרחוק מזרח ממערב. כשם שהם בטוחים שאת הכבישים סללו במיוחד עבורם ושאר המשתמשים בדרך רק מפריעים להם להרוויח לחמם, כך גם צורת נהיגתם. הם יחתכו אתנו ללא התראה, יעצרו בפתאומיות, ויפתחו את הדלת מתחת לאפך בדיוק ברגע שלא תצפה להם. בקיצור סיוט, שומר נפשו ירחק. אחיהם הגדולים יפזרו חלקיקי אפר ופחם בשערך, (במידה ועדיין נישאר לך קצת) יוסיפו ניחוח לבגדיך, וישחירו ויזפתו ריאותיך. המרגיז ביותר, שאין איש פוצה פה ומצפצף. המצב מחריף שבעתיים כאשר אנו בטיול משותף, מנסים להשתלב בתנועה, מסים שילמנו בזמן, חובנו לחברה נפרט עד תום, ואפילו עשינו מעשי חסד פה ושם, אבל על הכביש, אנחנו כלום, כולם חוברים נגדינו, והמצב רק נהיה גרוע מיום ליום. נוסעים בכביש הפתוח, סופי מפמפמת בעליזות, נהנית למתוח אבריה, השמש הסתווית מחייכת אלינו, מחממת היטב את צינת הבוקר, אני נוהג בזהירות במשקף פתוח, נהנה לספוג את המראות, הצלילים והריחות, כחלק מהנוף, לפתע טרח...אפר, בדלי סיגריות, וקרעי חשבוניות, מכסות את פני, מהמונית שלפני עוד הספקתי לראות יד שעירה ושעון מוזהב, לפני שעצרתי בצד להתנקות... סתם יום של חול, בנסיעה שגרתית.