פינת הנוסטלגיה של השושנים-הוספה סופי-סיפור אהבה שלא נגמר.

[השושנים]

מזג האוויר הוא האויב מס' אחד של רוכב האופנוע, בנגוד למה שכולם חושבים שהם יודעים, דווקא הרטיבות היא הקטנה שבהם.
אם נתייחס לרגע לטבלאות המומחים כביש מכוסה קרח מספק "אחיזה" של 0.01 בעוד כביש יבש תקין מספק אחיזה של 0.08 הרי אותו הכביש שטוף נקי ורטוב, מספק אחיזה של 0.07 קצת פחות מכביש יבש, כמובן שבתנאי מעבדה זה ניראה טוב אבל בפועל המציאות שונה לגמרי. בוץ, סחף, שלוליות מספקות הפתעות ובעיות אחיזה לרוב. אבל כנגד כל אלה רוכב חכם יכול להילחם, כשהמודעות, הערנות והריכוז, מפחיתות את הסכנה, למרות שאינם מעלימות אותה לחלוטין, מיגון טוב, ונהיגה דיפנסיבית מוסיפות לביטחון!
האויב הגדול ביותר והפחות מדובר, היא הרוח! חזקה עוצמתית ובלתי נראית. מכת רוח מפתיעה עלולה להסיט רוכב אופנוע ממסלולו ואף להפילו ארצה, המיוחד בכל הסיפור שגם בקיץ, מכת רוח ממשאית חולפת, עלולה להיות מסוכנת!
החורף גם מזמין את רוכב האופנוע להתעטף בשכבות רבות של ביגוד, הביגוד מקשה על יכולת תפעול האופנוע, וככל שרכיבת האופנוע מצריכה יותר פעולות נהיגה כך קשה יותר לרוכב להפעיל את רכבו!
הוסיפו על כך אדים בתוך הקסדה, יכולת ראייה מוגבלת שלך ושל השותפים לדרך, קור מקפיא עצמות, ופחד מפני החלקה ותקבלו נהיגה מאולצת ולא טבעית, שהיא מתכון בטוח לתקלה!
בטח כבר הבנתם שההקדמה הארוכה הזו מבשרת על משהו, אז ככה:
בשבוע שעבר, מוקדם בבוקר, מזג האוויר אינו מבשר טובות, ערפל אופייני (ללונדון) מכסה כל חלקה טובה, והפנס של סופי מפלח בכל עוצמת ששת הוולטים שלו את הדרך, הכביש מכוסה שיכבה גדולה של טל הנסיעה איטית מתמיד כשתשומת הלב היא כמובן על ההטיה בסיבובים וחיפוש אחרי כל סימן מקדים לבעיות אחיזה, הסימנים דווקא מעודדים ואין בעיות מיוחדות וככל שנצברים הקילומטרים עולה הביטחון ומשתפרת רמת הנהיגה, לקראת סוף הנסיעה אני כבר מרשה לעצמי יותר, אבל עדיין מכבד ומכיר בכוחות הטבע שחברו נגדי, ממש בסיבוב האחרון לקראת מגרש הרוסים כשהכנסייה הרוסית כבר משמאלי אני מבחין במשאית הובלת העצורים של יחידת נחשון, כשהיא חוסמת נתיב אחד ולכן תוך כדי הטיה אני מחליט להרחיב קצת את הסיבוב מהרדיוס המתוכנן ואז זה קורה, הגלגל האחורי מאבד לפתע אחיזה ויוצא במהירות שמאלה ומנסה לעקוף את הקדמי, שבירה מהירה של הכידון לכיוון ההחלקה, מביאה את סופי לנסיעה על הצד עדיין על שני הגלגלים כשהקדמי מצטרף לחגיגה ומאבד אחיזה, ככה ממשיכים כמטר ויותר כשאני מצפה לנפילה ברגע שהגלגל הקדמי יחזור לאחוז בכביש, הורדת רגל ביטחון וטעות רוכב ראשונה, החלטתי בהחלטה טיפשית לבצע סבסוב של סופי סביב רגל ציר, ממש כפי שעשינו כשהיינו קטנים עם האופניים אבל, ההבדל ברור בווספה מרכז הכובד נימצא בחלק האחורי ובהחלקה יש למשקל מאחור משמעות גדולה יותר, הגלגל הקדמי שב במפתיע לעשות את עבודתו מוקדם מהצפוי וגרם לי לפיל את סופי לכביש מקדם מדי, יכולתי בקלות לקפוץ מעליה, אולם בכדי למנוע נזק מיותר, החלטתי שלא לנטוש ולנסות להורידה בעדינות לקרקע, (טעות מס' 2) העונש היה מידי, סופי אמנם לא נפגעה אבל הצליפה בי ברגל מעל הברך...מגן הווספה ביצע את העבודה טוב יותר מכולם, וסופי נחה לה עליו בבטחה, בדיקה מהירה גילתה אפס נזקים, למכונה וסימן כחול גדול וכואב לרוכב, אם לא לוקחים בחשבון את הפגיעה באגו!, נזק קל יחסית, טעות טיפשית ולקח חשוב.