סוף עידן אופנועי מנוע בעירה פנימית.

[א הזקן]

אזהרה!! זה ארוך ומכיל עובדות.


הרבה תהליכים מודרניים פותחו תוך למידה מהטבע (לדוגמה – חיסונים, אנטיביוטיקה, מטוסים). אז איך מופקת אנרגיה בטבע?
למרות שהטבע מכיר חשמל (כמו ברקים, תהליכי מעבר אלקטרונים בתוך מולקולות, גירוי שרירים) הוא (יש האומרים היא) לא משתמש בחשמל לצרכי אנרגיה. תהליכי שריפה מייצרים אנרגיה, פחמן דו-חמצני (פד"ח) ואידי מים. צמחים וחיים אחרים (חד-תאיים מסוימים, אצות) קולטים את הפד"ח והמים ומשתמשים באנרגית השמש (באמצעות כלורופיל) כדי לייצר חומר בעירה חדש וחמצן. במילים אחרות, שריפה של חומר אורגני היא בעצם ניצול אנרגית השמש, כשהמתווכים הם נושאי כלורופיל למיניהם.

אז למה לא משתמשים בזה? ניתן היה לחשוב על תחנות כוח הממוקמות ליד בריכות ענק בהן גדלות אצות. את האצות קוצרים, מייבשים ושורפים כדי להפיק חשמל. העשן מהשריפה מובל לתוך הבריכות ומספק את הפד"ח הדרוש לגדילה של האצות שמשתמשות בו ובאור השמש על מנת לייצר אצות חדשות, וחוזר חלילה. סוג של מעגל סגור שהופך אור שמש לחשמל ללא פליטה של שאריות.
התשובה היא שהתהליך הזה מאוד לא יעיל. כלורופיל מנצל רק חלק קטן מאור השמש (את האדום שהוא באנרגיה נמוכה יחסית לכחול) וגם זאת לא ביעילות גדולה. ניצולת האנרגיה של תחנת חשמל העובדת על גז הוא 40%, כך שהניצולת מאצות מיובשות תהיה קטנה יותר. בסה"כ תהליך מאוד לא יעיל מבחינה אנרגטית.

זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בעיקרון של התהליך הטבעי, שהוא ייצור חומר עתיר אנרגיה מאור השמש.

בהסתמך על הטכנולוגיות הקיימות, בואו נבדוק את המספרים. המספרים שהשתמשתי בהם לקוחים מאתרים שונים באינטרנט, ואם יש בהם טעות או טעות בחישוב – אני מתנצל מראש, אין לי אפשרות לבדוק אמיתות שלהם.
מצאתי באתר של משרד התחבורה שב-2019 נצרכו לתחבורה 5,462,000 אלפי טון דלקים. תפוקת האנרגיה הממוצעת של דלק היא כ-13 Kwh/Kg. המשמעות היא שהתחבורה צרכה 10⁹ Mwh 5.462X בשנת 2019.

כמה חשמל מיוצר בישראל בשנה? לא הצלחתי למצוא נתון, אבל כושר ייצור החשמל בישראל הוא כ-16,000 מגהווט. אז גם אם נניח שבכל השנה (365 יום, 24 שעות ביום) יוצר כל החשמל האפשרי, אנחנו מגיעים לייצור אנרגיה חשמלית של 0.14X10⁹ MW

זה אומר שכדי להפוך את התחבורה בישראל לחשמלית, צריך לייצר פי 40 חשמל. גם אם יעילות מנוע חשמלי פי שניים טובה ממנוע שריפה פנימית, עדיין צריך בישראל פי 20 חשמל. לא נראה לי שיש איפה למקם כמות כזו של תחנות כוח, שלא לדבר על הקמת תשתיות להולכת כל האנרגיה הזו והנזקים הסביבתיים כתוצאה מכך.

יש עוד בלוף לא קטן – מחיר האנרגיה. האמת היא שמחיר הבנזין הוא כ-20% מעלותו לצרכן (80% הם מיסים ורווחי חברות ותחנות דלק). על חשמל יש רק מע"מ. אם משווים את עלות האנרגיה ללא מיסים, מסתבר שעדיין בנזין מעט יותר זול מחשמל לתחבורה. כמובן שאם כל התחבורה תהיה חשמלית, המחיר יגלם בתוכו גם את כל בניית ותחזוקת התשתיות, ויהפוך להרבה יותר יקר משימוש בבנזין.

מבחינה סביבתית: כל עוד רוב ייצור החשמל אינו מבוסס על אנרגיות מתחדשות, הרי שרכב חשמלי מבוסס סוללה מזהם יותר מרכב בנזין. נכון, מיקום הזיהום שונה (במפעלי המצברים ובארובות של חברת חשמל במקום באגזוז) אבל מבחינה גלובלית, כמו גם מבחינת אפקט החממה, מכונית חשמלית מזהמת יותר ממכונית מונעת בנזין/סולר.

אז למה משקיעות כל החברות הגדולות בטכנולוגיה של רכב חשמלי מבוסס מצברים? שתי סיבות. האחת – פוליטיקה. הפוליטיקאים קבעו מקסימום ייצור מזהמים ממוצע. רכב חשמלי נחשב (בטעות, כאמור) לרכב שאינו מייצר זיהום, כך שמכירת רכבים חשמליים מאפשרת המשך מכירת רכבי בנזין. הסיבה השנייה – הדרישה של הצרכנים, הרואים שנכון להיום תחזוקת רכב חשמלי זולה יותר מתחזוקת רכבים רגילים. גם זה, כאמור, מבוסס רק על הבדלי מס במחירי אנרגיה ממקורות שונים.

אז מה עושים?

די ברור שבטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן להעביר את כל התחבורה לחשמלית. אפשר אולי לחשוב על סוג של פתרון שבו, במרכזי ערים הסובלות מאוד מהזיהום מרכבים, תותר תחבורה חשמלית בלבד. בטכנולוגיות הקיימות מסתבר שאין תחליף ראוי (בראיה מערכתית) למנועי בנזין ודיזל לתחבורה. אני מאמין (אבל, כמובן, לא יכול להוכיח) שהפתרון יגיע רק ע"י טכנולוגיה חדשה, כזו שמחקה את הטבע. ייצור חומר עתיר אנרגיה (כגון מימן) ישירות מאור השמש שיאפשר הפקת אנרגיה מקומית (כלומר, בכל רכב, לא בתחנת חשמל ארצית) או ע"י שריפתו או ע"י תא דלק שמפיק חשמל.

ובינתיים? נצלו את העובדה שמשרד האוצר עוד לא התחיל להתלונן על אבדן בגביית מיסים עקב ריבוי הרכבים החשמליים, את העובדה שיש מעט רכבים כאלו ולכן רשת החשמל הקיימת עדיין מסוגלת לספק את האנרגיה הדרושה ואת העיוורון של קובעי המדיניות הקובעים שרכב חשמלי הוא רכב שאינו מזהם. קנו עץ ריח ספוג בבושם של עשן ושמן שרוף וסעו ברכב חשמלי, כל עוד זה קיים, כי מתישהו יעלו על הבלוף וזה ייגמר.

[קידוזו]

אזהרה!! זה ארוך ומכיל עובדות.


הרבה תהליכים מודרניים פותחו תוך למידה מהטבע (לדוגמה – חיסונים, אנטיביוטיקה, מטוסים). אז איך מופקת אנרגיה בטבע?
למרות שהטבע מכיר חשמל (כמו ברקים, תהליכי מעבר אלקטרונים בתוך מולקולות, גירוי שרירים) הוא (יש האומרים היא) לא משתמש בחשמל לצרכי אנרגיה. תהליכי שריפה מייצרים אנרגיה, פחמן דו-חמצני (פד"ח) ואידי מים. צמחים וחיים אחרים (חד-תאיים מסוימים, אצות) קולטים את הפד"ח והמים ומשתמשים באנרגית השמש (באמצעות כלורופיל) כדי לייצר חומר בעירה חדש וחמצן. במילים אחרות, שריפה של חומר אורגני היא בעצם ניצול אנרגית השמש, כשהמתווכים הם נושאי כלורופיל למיניהם.

אז למה לא משתמשים בזה? ניתן היה לחשוב על תחנות כוח הממוקמות ליד בריכות ענק בהן גדלות אצות. את האצות קוצרים, מייבשים ושורפים כדי להפיק חשמל. העשן מהשריפה מובל לתוך הבריכות ומספק את הפד"ח הדרוש לגדילה של האצות שמשתמשות בו ובאור השמש על מנת לייצר אצות חדשות, וחוזר חלילה. סוג של מעגל סגור שהופך אור שמש לחשמל ללא פליטה של שאריות.
התשובה היא שהתהליך הזה מאוד לא יעיל. כלורופיל מנצל רק חלק קטן מאור השמש (את האדום שהוא באנרגיה נמוכה יחסית לכחול) וגם זאת לא ביעילות גדולה. ניצולת האנרגיה של תחנת חשמל העובדת על גז הוא 40%, כך שהניצולת מאצות מיובשות תהיה קטנה יותר. בסה"כ תהליך מאוד לא יעיל מבחינה אנרגטית.

זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בעיקרון של התהליך הטבעי, שהוא ייצור חומר עתיר אנרגיה מאור השמש.

בהסתמך על הטכנולוגיות הקיימות, בואו נבדוק את המספרים. המספרים שהשתמשתי בהם לקוחים מאתרים שונים באינטרנט, ואם יש בהם טעות או טעות בחישוב – אני מתנצל מראש, אין לי אפשרות לבדוק אמיתות שלהם.
מצאתי באתר של משרד התחבורה שב-2019 נצרכו לתחבורה 5,462,000 אלפי טון דלקים. תפוקת האנרגיה הממוצעת של דלק היא כ-13 Kwh/Kg. המשמעות היא שהתחבורה צרכה 10⁹ Mwh 5.462X בשנת 2019.

כמה חשמל מיוצר בישראל בשנה? לא הצלחתי למצוא נתון, אבל כושר ייצור החשמל בישראל הוא כ-16,000 מגהווט. אז גם אם נניח שבכל השנה (365 יום, 24 שעות ביום) יוצר כל החשמל האפשרי, אנחנו מגיעים לייצור אנרגיה חשמלית של 0.14X10⁹ MW

זה אומר שכדי להפוך את התחבורה בישראל לחשמלית, צריך לייצר פי 40 חשמל. גם אם יעילות מנוע חשמלי פי שניים טובה ממנוע שריפה פנימית, עדיין צריך בישראל פי 20 חשמל. לא נראה לי שיש איפה למקם כמות כזו של תחנות כוח, שלא לדבר על הקמת תשתיות להולכת כל האנרגיה הזו והנזקים הסביבתיים כתוצאה מכך.

יש עוד בלוף לא קטן – מחיר האנרגיה. האמת היא שמחיר הבנזין הוא כ-20% מעלותו לצרכן (80% הם מיסים ורווחי חברות ותחנות דלק). על חשמל יש רק מע"מ. אם משווים את עלות האנרגיה ללא מיסים, מסתבר שעדיין בנזין מעט יותר זול מחשמל לתחבורה. כמובן שאם כל התחבורה תהיה חשמלית, המחיר יגלם בתוכו גם את כל בניית ותחזוקת התשתיות, ויהפוך להרבה יותר יקר משימוש בבנזין.

מבחינה סביבתית: כל עוד רוב ייצור החשמל אינו מבוסס על אנרגיות מתחדשות, הרי שרכב חשמלי מבוסס סוללה מזהם יותר מרכב בנזין. נכון, מיקום הזיהום שונה (במפעלי המצברים ובארובות של חברת חשמל במקום באגזוז) אבל מבחינה גלובלית, כמו גם מבחינת אפקט החממה, מכונית חשמלית מזהמת יותר ממכונית מונעת בנזין/סולר.

אז למה משקיעות כל החברות הגדולות בטכנולוגיה של רכב חשמלי מבוסס מצברים? שתי סיבות. האחת – פוליטיקה. הפוליטיקאים קבעו מקסימום ייצור מזהמים ממוצע. רכב חשמלי נחשב (בטעות, כאמור) לרכב שאינו מייצר זיהום, כך שמכירת רכבים חשמליים מאפשרת המשך מכירת רכבי בנזין. הסיבה השנייה – הדרישה של הצרכנים, הרואים שנכון להיום תחזוקת רכב חשמלי זולה יותר מתחזוקת רכבים רגילים. גם זה, כאמור, מבוסס רק על הבדלי מס במחירי אנרגיה ממקורות שונים.

אז מה עושים?

די ברור שבטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן להעביר את כל התחבורה לחשמלית. אפשר אולי לחשוב על סוג של פתרון שבו, במרכזי ערים הסובלות מאוד מהזיהום מרכבים, תותר תחבורה חשמלית בלבד. בטכנולוגיות הקיימות מסתבר שאין תחליף ראוי (בראיה מערכתית) למנועי בנזין ודיזל לתחבורה. אני מאמין (אבל, כמובן, לא יכול להוכיח) שהפתרון יגיע רק ע"י טכנולוגיה חדשה, כזו שמחקה את הטבע. ייצור חומר עתיר אנרגיה (כגון מימן) ישירות מאור השמש שיאפשר הפקת אנרגיה מקומית (כלומר, בכל רכב, לא בתחנת חשמל ארצית) או ע"י שריפתו או ע"י תא דלק שמפיק חשמל.

ובינתיים? נצלו את העובדה שמשרד האוצר עוד לא התחיל להתלונן על אבדן בגביית מיסים עקב ריבוי הרכבים החשמליים, את העובדה שיש מעט רכבים כאלו ולכן רשת החשמל הקיימת עדיין מסוגלת לספק את האנרגיה הדרושה ואת העיוורון של קובעי המדיניות הקובעים שרכב חשמלי הוא רכב שאינו מזהם. קנו עץ ריח ספוג בבושם של עשן ושמן שרוף וסעו ברכב חשמלי, כל עוד זה קיים, כי מתישהו יעלו על הבלוף וזה ייגמר.

תודה, זה לא ארוך. וגם אם ארוך - מי שלא רוצה שינטוש.
חידשת לגבי כמות החשמל הנדרשת...

[Dresdner]

אזהרה!! זה ארוך ומכיל עובדות.


הרבה תהליכים מודרניים פותחו תוך למידה מהטבע (לדוגמה – חיסונים, אנטיביוטיקה, מטוסים). אז איך מופקת אנרגיה בטבע?
למרות שהטבע מכיר חשמל (כמו ברקים, תהליכי מעבר אלקטרונים בתוך מולקולות, גירוי שרירים) הוא (יש האומרים היא) לא משתמש בחשמל לצרכי אנרגיה. תהליכי שריפה מייצרים אנרגיה, פחמן דו-חמצני (פד"ח) ואידי מים. צמחים וחיים אחרים (חד-תאיים מסוימים, אצות) קולטים את הפד"ח והמים ומשתמשים באנרגית השמש (באמצעות כלורופיל) כדי לייצר חומר בעירה חדש וחמצן. במילים אחרות, שריפה של חומר אורגני היא בעצם ניצול אנרגית השמש, כשהמתווכים הם נושאי כלורופיל למיניהם.

אז למה לא משתמשים בזה? ניתן היה לחשוב על תחנות כוח הממוקמות ליד בריכות ענק בהן גדלות אצות. את האצות קוצרים, מייבשים ושורפים כדי להפיק חשמל. העשן מהשריפה מובל לתוך הבריכות ומספק את הפד"ח הדרוש לגדילה של האצות שמשתמשות בו ובאור השמש על מנת לייצר אצות חדשות, וחוזר חלילה. סוג של מעגל סגור שהופך אור שמש לחשמל ללא פליטה של שאריות.
התשובה היא שהתהליך הזה מאוד לא יעיל. כלורופיל מנצל רק חלק קטן מאור השמש (את האדום שהוא באנרגיה נמוכה יחסית לכחול) וגם זאת לא ביעילות גדולה. ניצולת האנרגיה של תחנת חשמל העובדת על גז הוא 40%, כך שהניצולת מאצות מיובשות תהיה קטנה יותר. בסה"כ תהליך מאוד לא יעיל מבחינה אנרגטית.

זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בעיקרון של התהליך הטבעי, שהוא ייצור חומר עתיר אנרגיה מאור השמש.

בהסתמך על הטכנולוגיות הקיימות, בואו נבדוק את המספרים. המספרים שהשתמשתי בהם לקוחים מאתרים שונים באינטרנט, ואם יש בהם טעות או טעות בחישוב – אני מתנצל מראש, אין לי אפשרות לבדוק אמיתות שלהם.
מצאתי באתר של משרד התחבורה שב-2019 נצרכו לתחבורה 5,462,000 אלפי טון דלקים. תפוקת האנרגיה הממוצעת של דלק היא כ-13 Kwh/Kg. המשמעות היא שהתחבורה צרכה 10⁹ Mwh 5.462X בשנת 2019.

כמה חשמל מיוצר בישראל בשנה? לא הצלחתי למצוא נתון, אבל כושר ייצור החשמל בישראל הוא כ-16,000 מגהווט. אז גם אם נניח שבכל השנה (365 יום, 24 שעות ביום) יוצר כל החשמל האפשרי, אנחנו מגיעים לייצור אנרגיה חשמלית של 0.14X10⁹ MW

זה אומר שכדי להפוך את התחבורה בישראל לחשמלית, צריך לייצר פי 40 חשמל. גם אם יעילות מנוע חשמלי פי שניים טובה ממנוע שריפה פנימית, עדיין צריך בישראל פי 20 חשמל. לא נראה לי שיש איפה למקם כמות כזו של תחנות כוח, שלא לדבר על הקמת תשתיות להולכת כל האנרגיה הזו והנזקים הסביבתיים כתוצאה מכך.

יש עוד בלוף לא קטן – מחיר האנרגיה. האמת היא שמחיר הבנזין הוא כ-20% מעלותו לצרכן (80% הם מיסים ורווחי חברות ותחנות דלק). על חשמל יש רק מע"מ. אם משווים את עלות האנרגיה ללא מיסים, מסתבר שעדיין בנזין מעט יותר זול מחשמל לתחבורה. כמובן שאם כל התחבורה תהיה חשמלית, המחיר יגלם בתוכו גם את כל בניית ותחזוקת התשתיות, ויהפוך להרבה יותר יקר משימוש בבנזין.

מבחינה סביבתית: כל עוד רוב ייצור החשמל אינו מבוסס על אנרגיות מתחדשות, הרי שרכב חשמלי מבוסס סוללה מזהם יותר מרכב בנזין. נכון, מיקום הזיהום שונה (במפעלי המצברים ובארובות של חברת חשמל במקום באגזוז) אבל מבחינה גלובלית, כמו גם מבחינת אפקט החממה, מכונית חשמלית מזהמת יותר ממכונית מונעת בנזין/סולר.

אז למה משקיעות כל החברות הגדולות בטכנולוגיה של רכב חשמלי מבוסס מצברים? שתי סיבות. האחת – פוליטיקה. הפוליטיקאים קבעו מקסימום ייצור מזהמים ממוצע. רכב חשמלי נחשב (בטעות, כאמור) לרכב שאינו מייצר זיהום, כך שמכירת רכבים חשמליים מאפשרת המשך מכירת רכבי בנזין. הסיבה השנייה – הדרישה של הצרכנים, הרואים שנכון להיום תחזוקת רכב חשמלי זולה יותר מתחזוקת רכבים רגילים. גם זה, כאמור, מבוסס רק על הבדלי מס במחירי אנרגיה ממקורות שונים.

אז מה עושים?

די ברור שבטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן להעביר את כל התחבורה לחשמלית. אפשר אולי לחשוב על סוג של פתרון שבו, במרכזי ערים הסובלות מאוד מהזיהום מרכבים, תותר תחבורה חשמלית בלבד. בטכנולוגיות הקיימות מסתבר שאין תחליף ראוי (בראיה מערכתית) למנועי בנזין ודיזל לתחבורה. אני מאמין (אבל, כמובן, לא יכול להוכיח) שהפתרון יגיע רק ע"י טכנולוגיה חדשה, כזו שמחקה את הטבע. ייצור חומר עתיר אנרגיה (כגון מימן) ישירות מאור השמש שיאפשר הפקת אנרגיה מקומית (כלומר, בכל רכב, לא בתחנת חשמל ארצית) או ע"י שריפתו או ע"י תא דלק שמפיק חשמל.

ובינתיים? נצלו את העובדה שמשרד האוצר עוד לא התחיל להתלונן על אבדן בגביית מיסים עקב ריבוי הרכבים החשמליים, את העובדה שיש מעט רכבים כאלו ולכן רשת החשמל הקיימת עדיין מסוגלת לספק את האנרגיה הדרושה ואת העיוורון של קובעי המדיניות הקובעים שרכב חשמלי הוא רכב שאינו מזהם. קנו עץ ריח ספוג בבושם של עשן ושמן שרוף וסעו ברכב חשמלי, כל עוד זה קיים, כי מתישהו יעלו על הבלוף וזה ייגמר.

בדיוק בגלל זה אני מסביר לאנשים שרכב חשמלי הוא מלכודת דבש של הממשל.
אתה קונה רכב מסובסד עם עלויות אחזקה נמוכות ואחר כך אחרי שכבר מאוחר מידי מחיר החשמל יעלה, המיסוי יהיה פר קילומטר ובנוסף יש לצפות להפסקות חשמל יזומות כמו שהיה פעם שכולם התקינו מזגנים.

אדם חכם פעם אמר לי שכדי לבחון אם טכנולוגיה מסויימת תצליח צריך לדמיין איך זה יראה שלכולם יהיה את הטכנולוגיה הזאת וכמו שכתבת אם לכולם יהיה רכב חשמלי יהיה משבר אנרגיה ועליה בזיהום.