אם הנחת העבודה היא שהתאונות נגרמות בגלל מיומנות הרוכב (שלדעתי לא באמת תואמת מציאות אבל זאת הנחת העבודה המרכזית)
אז זה אומר שהרוכב יצא לכביש לא מיומן אחרי שעורי הרכיבה/נהיגה. עם זה אני מסכים לחלוטין. עכשיו התלמיד משלם בכל מקרה
על הוצאת רישיון, אז לפחות שיקבל תמורה ולא ידרש לתשלום נוסף אח"כ.
אז אם אנחנו מאמצים את התובנה שככל שהרוכב יהיה מיומן יותר, ידע לקרוא נכון סיטואציות על הכביש (ניסיון) הוא יפגע פחות אז צריכים
לשים את המשאבים על לימוד ותרגול נכון ומתאים.
יש לנו בשכונה סבא חביב שרוכב כחוק על קטנוע 50 CC מהבית לחנות המכולת שלו, כל יום. מדובר בפחות מק"מ כביש, ופעם בכמה זמן לתלפיות
לטסט או קצת סידורים בבנק. הרישיון שלו מוגבל לדרגה הראשונה והמושג שלו ברכיבה, השכבה ומערכות עזר, דומה להבנה של מירי רגב בתחבורה.
אני רוצה לראות אותו בקורס רכיבה מתקדם.
לכן שיעורי הרכיבה צרכים לעבור מהפכה משמעותית ולכלול פרקי רכיבה משתנים כולל מחוץ לעיר במהירות מעל 70 קמ"ש, אחרי שנה של רכיבה
כל מוציאי הרישיון בדומה לנהג חדש יעברו קורס בסיסי מקצועי. אם ירצו להגדיל רישיון אז כבר ימתין להם פרק נוסף של לימוד והכשרה לכלים בינוניים
משם הרישיון הגדול והכבד יחייב כבר בתום ההכשרה הרגילה גם קורס רכיבה מתקדמת פרק ב', ורק מעבר שלו בהצלחה ישלח אותך לטסט.
ככה הרווחת רוכב מיומן שקיבל את כל ההכשרה הנדרשת לשליטה בכלי וקריאת מצבי כביש, משם בהנחה שהכל נעשה נכון ומקצועי ירד סעיף חוסר
המיומנות או לפחות יצטמצם.
עכשיו נשאר להשקיע בשאר משתניי הכביש.