הרלב"ד מוציאה תכנית הכשרה חדשה לרוכבי דו-גלגלי

[קידוזו]

ערכים הם לא סולם, ומי שאומר שהערך העליון שלו זה שמירת החיים כנראה לא באמת חשב על מה זה באמת אומר.
למלה ״חיים״ בהגדרה המילונית שלה אין משמעות מקובלת לבני אדם.
טיפת מים על מאדים זה ״חיים״, אבל עובר בהפלה זה בסדר כי הוא לא ״חי״.

אבל דבר אחד ברור - כשאנשים מדברים על עצמם - החיים זה לא רק דופק.
מישהוא לא חי אם הוא לא מטפס על הרים.
אחר לא חי אם הוא לא מצליח בעבודה.
השלישי חי בשביל הילדים.
והרביעי לא חי בלי אופנועים.
משחר ההיסטוריה אנשים יצאו לכבוש פסגות, לחצות ימים, יבשות, לטוס בשמים, לשבור שיאי מהירות - ומתו, וממשיכים למות בכל אחת מההרפתקאות האלה.
לא סגרו את האוורסט.
לא אסרו על מירוצים.
אף אחד לא אוסר על צניחה, טיסה, שייט, חקר מנהרות.
החיים זה לא רק דופק.
אז על איזה ״חיים״ אתה שומר כערך עליון בדיוק?
מה שבטוח זה שמה שה״חיים״ בשבילך - זה לא החיים בשביל השכן שלך.
אז כשאתה אומר שאתה ״שומר על החיים כערך עליון״ תתאר לעצמך שיש מישהוא שבשבילו עדיף למות מאשר לחיות את החיים כמו שלך.

וזה כל היופי בבני האדם, מה שמניע אותנו קדימה, ומה שעושה את העולם הזה לכל כך יפה.

ערכים הם סולם כי הם מציבים חשיבויות ועקרונות בסדר עולה או יורד. אחרת אין לערכים משמעות ...או ערך.
תחושת פאן שמתקבלת מאקטסרים יכולה להיות ערך עבור אדם -אם הגדיר זאת בצורה מודעת ואם לא.
אם יוסי החליט שמדד הפאן חשוב יותר משמירה על חייו הוא מסכן לא רק את קיומו אלא גם את קיומו של הערך.
בלי יוסי, -אין פאן. על זה אנחנו בטח מסכימים.
גם אם יוסי החליט לסכן את חייו בצורה מודעת בשביל להרוויח נקודות פאן הוא צריך לבחור עד כמה (גבוה מהר רחוק) הוא מיישם את ההחלטה.
ברוב המקרים, רוב האנשים מעדיפים להסתפק בפחות נקודות פאן ולשמור על חייהם ושלמות הציוד שניתן להם. מעבר לאופנות וגישות פילוסופיות לחופש או צו אלוהי עתיק, מדובר ביצר טבעי שחקוק בנו מלידה. אינספור מנגנונים פסיולוגיים, כימיים ופסיכולגים מכוונים בדיוק לשם כך.
כשרוכב מסתכן מבחירה כדי ליהנות זה לא אומר שהחיים אינם ערך עליון עבורו. הוא רוצה לחיות ולהינות- ובסדר הזה בדיוק.