פתיחות.
יצאנו ראש בראש אני ורוכב עם כפכפים על ( איך לא ) טי מקס מאובזר באגזוז רעש.
המקסים על שש מאות הסמ"ק שלו נשאר מאחור בעלייה בה זינקנו מהרמזור כאשר היה יתרון קל למקסים במיקום הזינוק.
נפרדנו מטיל עארס לשלום והמשכנו לדרכנו בידיעה שבעבור חצי מחיר יש לנו תמורה קוריאנית לא רעה שמהמעט שידוע לי גם במחיר התחזוקה הוא טהיה עדיף.
דברים שאני פחות אוהב במקסים.
משקולות כידון צונחות.
שוחחתי על כך עם המוסך שאמר שזו מחלה של הכלים האלו.
מתחילת הדרך של היצרן כסאן יאנג ועד היום הם עשו כברת דרך ושיפרו את האיכות של הכלים אך משום מה פיספסו דבר שטותי כמו משקולת הכידון שמתחברת באמצעות שרוול גומי שמתרחב עלידי סגירת בורג ואום הגורם להרחבת הגומי.
נשמע מסובך בכתיבה ואני מניח שיותר פשוט לעשות הברגה אליה תתחבר המשקולת.
דבר נוסף
הכלי מאוד אוהב לאבד אחיזה בזינוקים ואם זה בתוך פנייה אז בכלל לא מעודד.
הצמיג נראה טרי אז לא נראה לי שזה הצמיג בעייתי אולי מתלים אחוריים או מבנה או החיבה שלי למצערת פתוחה מה שמביא אותי לנושא המצערת.
היא בעלת מהלך ארוך.
אולי בגלל שאני רגיל למצערת הרגיזה של הטרייסר או שהכלי פשוט חלש בהשוואה לטרייסר.
המושב קצת סרבן בסגירה ומצריך טפיחה קלה.
הabs האחורי ממהר לעבוד ללא שום הגיון נראה לעין.
לבסוף
התחושה שלי שהמנוע קצת גדול על השלדה של המקסים.
אני אשחק עם הבולמים (אני חושב שאפשר לחזק את הקפיץ) למרות שהכלי גם כך קצת קשיח.
סיכום לרגע זה
זריז אבל נמהר.
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
ציטוט ההודעה בתגובה