פרק 2 גופיה כפכפים וקסדת אבטיח.
טלפון מהעבר השני של הקו משה ששואל היכן להוריד את הגדלנוע.
אני בדיוק ביבניאל ומתקשה לדבר בגלל עניינים ברומו של יותם הידוע בכינויו מונסטרסון.
הפיקוד עבר לשושנים האיש והחלום שקלט את הגדלנוע ואופסן מאחורי שער סגור עם אבטחה צמודה.
הדרך מהבקעה יפה סיבובים שאני מכיר מוקיר ונהנה מהם אפילו בהברידית.
תוך כשעתיים נוחת בבית ומתלבט מה ללבוש.
החום היוקד והעובדה שבחנייה מחכה לי גדלנוע שכנעה אותי להצטייד בכפכפים חלקלקות מכנס מנומר גופיה ואקדח פראאורדיננס ישן ולצאת לאסוף את כלי המשחית מהחניון.
הגעתי לחניון.
סיבוב קצר ובלב אומר וואלה הכלי גדול.
אני מתיישב ואיזה קטע זה כמו קלנועית אין צורך להניף את הרגל כלי אידיאלי לשמנמנים וקשישים הצעירים ברוחם.
הדבר הראשון שצץ זה רוחב הכידון הוא צר יחסית לטרייסר.
פתיחת סוויטש ומלוח השעונים בוקע אור בהיר עם השראה אדומה מהמחוגים - מגניב.
סטרטר קטן והכלי מתעורר לחיים לקול פמפום קטנועי חרישי המוכר מכל שאר הטוזטוזים של המותג ( האמת שכמעט כולם נשמעים אותו הדבר).
ישנה ווברציה מסוימת כצפוי מפיסטון אחד גדול.
דוחף את הביסט אחורה ותוהה איך כל אותם לוחמי TMAX בוחרים בכפכפים זה מחליק ולא נוח בייחוד בגדלנוע שמנמן ששוקל לא מעט.
גז עדין והשמש הקופחת מסנוורת אותנו עם היציאה מהחניון והכלי נופל אל תוך הפנייה בסגנון הארליז ייתכן שזה זווית משולש ההיגוי או משהו כזה וכמובן העובדה שאני לא רגיל.
זינוק מהוסס מצידי והכלי מזנק באופן החלטי.
המנוע אינו מתקשה למשוך את המסה הגדולה ואנו משתלבים בתנועה הצפופה.
המנוע והגיר משתלבים יפה ביחד ומורגש שיש לנו עסק עם ג'ון דיר 43 כוח סוס שידע לתת לחקלאי בעיר יכולת חרישת פקקים מכובדת.
אין גימגומים ופשוט לינארי ומהנה.
הרכיבה בכרך נוחה ומשענת הגב עושה עבודה טובה.
אני מרגיש שהכלי קצת צפוף והייתי שמח למושב קצת יותר ארוך שיאפשר לשבת יותר אחורה אבל לא משהו שהוא מעיק.
המתלים עובדים יפה ויודעים לבודד את הגב מרוב תחלואי האספלט הירושלמי למרות שהם כן נכנעים מדי פעם לקפלים וזורקים לגב חבטה בריאה שמזכירה לך שאתה על קטנוע.
בחרתי את הדרך הארוכה יותר כדי לעלות על כביש בגין.
משיכת מצערת בריאה והתחושה שהכפכפים מתעופפים הכלי מאיץ חזק יותר מכל קטנוע אחר שרכבתי.
המצמד משתלב יפה וקצב התאוצה בהחלט מעורר חיוך.
נכון זה לא סופר ספורט אבל הכל בקלות ובהחלט מהנה והווריאטור משתף פעולה ללא שיהוקים או מחאות.
בקצב גבוה הכלי שומר על כיוון ולא מורגש חוסר יציבות או נדנודים גם במהירויות בין עירוניות גבוהות.
לתחושתי ישנם פידבקים (משוב בעברית צחה) שונים בין הפרונט לזנב יתכן לחץ אוויר בצמיגים ויתכן בשל התצורה של הכלי.
אני לא חושב שמדובר במשהו מסוכן פשוט מצריך זמן להתרגל קצת.
מחשב הדרך קצת נבלע באור השמש אך מד המהירות והסל"ד גדולים וברורים ופשוט כיף להביט עליהם.
מכיוון המנוע לא מורגש שמדובר בחד צילינדרי ולא זכור לי שהרגשתי שהמראות רוטטות בסגנון הכלים שהיו לי בעבר ( XR600 TSW או הדיאלים S3 שיש לי במשרד)
הגעתי הביתה הסוויטש סרבן ולקח לי שנייה להבין איך פותחים את הכסא או נועלים את ההגה.
מכניס את הקסדה ונשאר מקום לעוד קסדה.
לא ציינתי שעשיתי קנייה ונכנס אבטיח גדול קילו סטייק קבאב תפוחים אוכמניות ואפשר היה להכניס עוד מכל טוב.
נעלתי כיסיתי ורצתי להפעיל את המנגל לא לפני שנעלתי את האקדח בקצפת שלו.
בפרק הבא:
החיים בכביש המפותל .
ציטוט ההודעה בתגובה