נונשלנטיות והתקטנועיות (תהליך הפיכה לקטנוען)

שבת בשל הכניעה לחרדים ולעמותות שנכנסות מחירי הארנונה המטורפים ואיכות חיים שהולכת ויורדת תלינו שלט למכירה על הבית.

יצאנו אני וההנהלה הראשית לסיבוב על המקס שכלל קפה באלוויס כנאפה ולחמניות.

הכיוון נווה אילן הר אדר ומבשרת.

הקצב קליל וההנהלה מזמרת לה מאחור לצלילי המוזיקה שלה ואני עם המוזיקה שלי.

אנו כל אחד בעולם שלו ועדיין מחוברים ביחד.

הקרוזים מצדיק את שמו ואנו משייטים לנו בנינוחות באוויר הבוקר של ירושלים.

את המיגון השארנו בבית ( זה בסדר מקבלים בהבנה את כל אלו שדואגים ידוע ואף חוויתי את הכביש יותר מפעם אחת ) יש משהו בחיים על הקטנוע שמבטל את האופנוען שבך ופשוט משחרר.

פתאום אני מוצא את עצמי עם יד אחת על המצערת יד אחת על המנהלת ופשוט נהנים מהאוויר והטיול.
את העליה של הקסטל (טוב זה מושג של ירושלמים) תפרנו ללא מאמץ והשיוט מהיר יחסית לתנועה באמת שאין טענות.

ברוב הדרך הקצב איטי ללא דרמות פשוט מהנה.

באלוויס למי שלא מכיר יש דיל נהדר של קפה והספל המעוצב בא(ה)רון אלוויס פרסלי ( ישנם הטוענים שהבחור אפילו זכאי שבות ) מתנה.

סיימנו את הקפה הנחנו את הספלים סנדוויץ' לילד ובקבוק מים בתא הענק מתחת למושב ויצאנו לעבר הר אדר.

הדרך הקצרה מדי הררית ואנו מטפסים במעלה ההר בנינוחות.

הנוף נהדר והפיתולים נבלעים בקצב איטי ללא ריגושים אבל בהנאה גדולה בכל זאת אנו לא ממוגנים ומעדיפים לא להסתכן מעבר למה שאנו מסתכנים כרגע

האמת ישוב נחמד שקט נקי אנשים מהלכים יש משהו רגוע שם ונראה שהמקום נהנה מביטחון ברמה גבוהה סימנתי שתי בתים והמשענו לעבר הבשם במבשרת.

הבוסית אמרה פה לא והמשכנו לעוד כמה בתים שם.

לא נשגע אתכם עם החיים כי למעשה הסיפור פה זה הקרוזים והאמת שהוא מצדיק את שמו.

רכיבה רגועה קרוז נינוח כל עוד לא פוגשים בורות בהם הוא פשוט מתרסק.

הקטע של מפתח גז ברקס ותא מטען גדול בהחלט נוח.

סיימנו עוד משהו מנהלתי וחזרנו הבייתה.

מה שמדאיג שהבוסית מאוהבת בכלי והאמת שגם אני בשוטף נהנה ממנו.

אם מדינת ישראל לא הייתה עושקת אותנו עם ביטוח החובה אני חושב שבהחלט הייתי מחזיק גדלנוע מזן כזה או אחר ולא מן הנמנע שזה יהיה הקרוזים שהוא בהחלט כלי חביב במחיר לא ממש גבוהה.

אגב צריכת הדלק בעיר עומדת הפעם על 17 קילומטר לליטר ברכיבה עירונית רגועה.





Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk