נכתב במקור על ידי
השושנים
"אופנוע של זקנים"...כן שמעתי את הביטוי הזה בהקשר לאופנוע, לא הצלחתי לפצח את הנוסחה.
הכביש רץ מתחת לגלגל הקדמי הצמיג מודד ק"מ ראשונים של גומי ולא מאבד לחץ כביש 375 פתוח
האוויר צלול ונוריס רץ לו בין סיבוב לסיבוב בשטף קצף, הרכיבה הופכת לאוטומטית המבט, לחיצה
על הכידון הפוך לכיוון הסיבוב ההטיה שלא נגמרת במקביל למשיכת הגז וההתרוממות, שמאל ימין,
ימין שמאל.
פעם מזמן כשמישהו רצה להתייעץ הוא פנה לזקנים, לחכמים אלה עם ניסיון החיים, שראו דבר או
שתיים ועדין זוכרים, לצ'יף הזקן ראש השבט. "מועצת החכמים" הסנהדרין ...
היום זקן נחשב איטי, מטרד, העולם שלו כבר לא רלוונטי, הוא מעכב, עוצר את ריצת הצעירים עד,
עד שהם הופכים בעצמם למבוגרים חסרי סבלנות, לזקנים נרגנים ומתים.
ילד שלא יודע לקבל "לא" יהפוך בהכרך למבוגר שלא יודע לקבל "לא" ומי שאין לו את הסבלנות
והיכולת להיכנס לנעל אחרת כצעיר לא יעשה זאת גם בבגרותו.
אף אחד לא יחמוק באמת משיני הזמן, אלה אם יתפוגג הרבה לפני, מסיבה עצובה כזאת או אחרת
וכמה מבוגר צריך להיות בשביל להיות "זקן".
אני מכיר כמה זקנים שילמדו את כל הצעירים דבר או שתיים בכביש/שטח הרפתקה...
כי אנחנו ביקרנו כבר בקצה השני של ה-200 קמ"ש ויותר, זה לא המצאה של דור ה...
את הארץ כבר חרשנו מצפון לדרום מערב עד למזרח, וגם בחו"ל, השארנו חותם.
זה היה יותר קשה, יותר מאתגר, עם אופנועים פחות מתקשרים שעושים עבור הרוכב את רוב
העבודה, להפסיד לאופנוע טוב יותר זה פחות כואב מלהפסיד לרוכב טוב יותר!
עצם העובדה שאנחנו עוד פה רק אומר שעשינו משהו בסדר לאורך הדרך הארוכה הזאת.
נכון אנחנו כבר לא בשיא הכושר, הגב כואב וזאת הסיבה שתנוחת עובר על אופנוע לא מתאימה לנו,
הפלטינות לוחצות, הראייה כבר לא משהו, האינסטינקטים שהצילו אותנו לא פעם נרדמים לפעמים,
וקצת יותר כואב הכל, קצת יותר קשה להרים רגל גבוה מעל המושב, או להחזיק 350 ק"ג בין הרגליים.
אבל הניצוץ שם, הידע התובנות, אולי התעייפנו מלבקר במוסכים, לרדוף אחרי חלקים, כן נוחות היא
כבר לא מילה גסה. וכן יש לנו אתנו מטען נוסף, אותו אנו מצרפים בגאווה ואהבה. אנחנו כבר לא לבד
זה לא "אני" האני הפך ל-"אנחנו". גרושים קונים הארלי בסוכנות ע"י הרבנות, כי אולי הארלי יביא להם
פרק ב' או לפחות זיון.
כן התבססנו ואנחנו לא מתנצלים על זה, אנחנו יכולים להרשות לעצמינו את הטוב ביותר עבורנו. 120
כ"ס מסודרים בשורה, כיסאות נוחות, אמינות ידועה, והכל מריח חדש, כל גרם גומי שאני משאיר על
הכביש שלי מהרגע הראשון. אותם עצמות שישנו באוהלי סיירים, במדינות אויב, ישנות עכשיו בצימרים
ומלונות במדינות שרואים רק בגלויות ובסרטים, אבל על דבר אחד לא ותרתי לאורך כל הדרך, תמיד
היה איתי אופנוע, תמיד!
אופנוע של זקנים בתחת שלי!
יש מי שמבלבל בין רוכבי אופנוע שהתבגרו למדו ניסו והיום מבינים בדיוק מה נכון להם שמעתי את הסיפורים הלחישות, הבוז...אז יאללה מסתבר
שהבימרים חיים נושמים ומתקיימים על דגמי ה-GS 1200 ו-1250 זה הבסיס המוצק הצדקת המותג זה הלחם והחמאה של המותג שעליו יקום
וייפול המותג שאר האופנועים בנפחים האחרים בכלל מיוצרים במקומות אחרים "בפיקוח" והקטנים בכלל אופנועי מדבקה כמקובל.
השוק שלהם ענק מקיף ונרחב ולמרות שהם עולים כמו שנים שלושה אופנועים מקבלים הם נמכרים כאילו אין מחר, שוק אוהדים עולמי וזה לא
תופעת עדר זה אירוע חובק עולם. רוכבים מתבגרים? אולי...עמידים כאלה שיודעים בדיוק מה הם מחפשים? בטח כי אחרת אני לא רואה איך
התופעה הזאת יכולה להמשיך בשוק של צעירים תפרנים שמחפשים משהו אחר חמקמק.
אגב בארה"ב והחלקים גדולים מהעולם כנ"ל הורסיס אופנוע שלא עודכן כמעט עשור וקצת למעט דברים הכרחיים מחייבים ופלסטיקה, למה?
סוס מנצח, מאחל לכל הצעירים חסרי הצילנדר רמת אמינות כזו, נוחות משגעת וכוח אין סופי, רוצים לרכוב על בלנדר סבבה רוצים להתעסק
כל היום בלרצות את המנוע כי יש לכם עודף זמן וקשב מתחלק לדברים שוליים גם סבבה.
אופי, תזזית, פעלולים, לא יודע איך אומרים בעברית פחחחח.
כנסו ללחות יד 2 ובדקו כמו ידיים עברו המתחרים וכמה הבימרים/ורסיס לשנה.
ציטוט ההודעה בתגובה
