מה שהאוצר עושה פה זה שיעור ב״מבוא א׳ לחקיקה כלכלית״. מתחילים רחב מאד ו״מתפשרים״. ובעברית- מוצאים את העז.נכתב במקור על ידי א הזקן
התוצאה הסופית תהיה רחוקה מזו שנמצאת היום על השולחן. לא בגלל שחברי הכנסת/שרים יכופפו את האוצר, אלא מפני שהאוצר (בברכתו/ידיעתו המלאה של השר) מראש מכוון להיקף מצומצם יותר.
קצת היסטוריה:
אגרות גודש בגוש דן נמצאות על השולחן לפחות משנת 2005/6 (אז אני פגשתי אותן לראשונה, וכנראה היו אפילו לפני) ובגלל התנגדות מוחלטת של הדרג הנבחר לא התקדם. ההתנגדות הזו תמיד היתה ״פוליטית״ ולא ״אידיאולוגית״. כלומר, לא בגלל שהעלות הכלכלית גבוהה מהתועלת, אלא בגלל התפיסה שהעלות הפוליטית להעביר את זה לציבור (ואולי לציבור מסויים) גבוהה מדי.
[ובעיני זה בסדר גמור מצד דרג נבחר לא לאשר משהו שעובר מבחן עלות - תועלת, אבל מבחינה פוליטית לא עובר מבחן ציבורי. זה חלק מתפקידם כנבחרי ציבור]
עכשיו, כאשר יש חלון הזדמנות שהיקפו לא ידוע, ועדיין יש התנגדות לא מעטה, האוצר מקדם את זה בכל הכוח.
אז כולם ישחקו את המשחק - הכנסת תצעק, השרים ינאמו, רוכבי אופנוע ונהגי מוניות יפגינו, התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר יאיימו בעליות מחירים, האוצר ״יתגונן״ ו״יתקפל״ - ובסוף תהיה אגרת גודש הגיונית בהיקפה וכפי שהאוצר והתחבורה כיוונו מראש.
סעו בזהירות
ציטוט ההודעה בתגובה