כן, אני בד"כ יודע לזהות בשיחה עם המוכר ולפי מצב האופנוע את סגנון הרכיבה. זאת גם לא חוכמה גדולה להבין משיחה עם אדם מה תוואי הנסיעות שלו. בקיצור, יש כל מני טריקים קטנים בבדיקת האופנוע ובתשאול של המוכר, שמאפשרים להבין איך השתמשו באופנוע ברמה די גבוהה של ודאות.
מה אם המוכר מסתיר מידע? מתחמק? מספר סיפורי אלף לילה ולילה? יש מספיק דגים בים ויש מספיק אופנועים בחוץ, אם זה אופנוע מדגם פופולארי - אין שום סיבה לקנות מאדם שמעלה חשדות לרמאות (וזה ה-Big no no האמיתי, ולא עוד כמה עשרות אלפי קילומטרים על המד).
כך שלא, אני לא מסכים איתך ש"אין לנו יכולת לדעת את אופי הרכיבה של מוכר" זאת "עובדה".
מבחינתי לא מדובר בעובדה אלא בדיעה אישית שלך. הניסיון שלי מראה שהטענה הזאת לכל הפחות אינה מדוייקת.
אגב, לא הבנתי מה כל-כך קיצוני בדוגמאות שהבאתי.
רוכב א' "מושלם"? למה? מה, ציינתי משהו בסגנון "הבולם האחורי הוחלף לאוהלינס, שמן בפורנט הוחלף בכל טיפול גדול, פעם בשנתיים גירוז של כלל המיסבים באופנוע"? נדמה לי שלא. בסך הכל - התייחסתי לאדם רגוע שנוסע בית-עבודה, מטפל בזמן ומתפעל את הכלי בצורה נאותה. אני כזה, ולפחות עוד כמה מחבריי כאלה.
או שלדעתך 25 אלף ק"מ בשנה זה קילומטראז' "קיצוני"? אם כן, אאלץ להזכיר לך שיש מדינה גם מחוץ לת"א-חולון-הרצליה. במדינה הזאת יש מאות אלפי אנשים, שנוסעים ברכבם (הפרטי או הדו-גלגלי) 40-60 קילומטר לכיוון על מנת להגיע מבית לעבודה. פגשתי גם כאלה שנסעו 100 לכיוון, אבל אלה באמת אנשים מיוחדים.
רוכב ב' "גרוע"? לא אמרתי את המילה הזאת, וגם לא התכוונתי להגיד אותה. דברנו על בן אדם שמטפל בזמן, ופשוט רוכב באופן יותר אגרסיבי ובתוואי שרוב רובו עירוני צפוף - ממה שראיתי ברחובות ת"א, כך מתנהגים מעל ל-50% מהרוכבים.
כך שאני ממש לא מבין מה קיצוני בדוגמה שלי. לדעתי היא דווקא מצויינת ומעבירה בדיוק את המסר שלשמו היא הומצאה.