היום ברכיבה הביתה ליד מחלף וינגייט. פקק רגיל לשעה.
רוכב לי בסבבה שלי ערני על 70 קמ״ש. יש רוכב לפני שומר על מרחק של 10-15 מטר בשוליים. הילוך שלישי הכל טוב.
פתאום מגיח מאחורי רוכב קטנוע. מבט במראה מראה מישהו לא רגוע.
אני ממשיך בשלי על 70 קמ״ש(יש קטנוע לפני). אחרי לא יותר מ 5 שניות האדיוט יוצא לעקיפה בשוליים עלי !!!!עכשיו כדי לעשות את המצב גרוע יותר יש אוטובוס מצד שמאל.
אני כמובן באמצע הרבע נתיב שיש שם.
דפקתי ברקס. התכנסתי לקצה של מעקה הבטיחות. ולמזלי הצלחתי לתת לכוכב לעבור.
אחרי שהבן $$$ עוקף את הקטנוע מקדימה באותה הדרך על השוליים. הטריף לי את הקופסא.
הדיוק הגדול מתח את איבריו וטס לעבר הטוסטוס העוקף. עקפתי אותו והורדתי אותו לאט לאט לקצה של השוליים. המטרה לדבר איתו. להסביר מה עשה.
כמובן שלא הצלחתי להעביר את משנתי לגבי עקיפות משוגעות בשוליים ושכל מה שאני מבקש זה לחזור הבייתה . ראיתי מול מי אני עומד (צעקות קללות ועוד) הכנסתי ראשון ועפתי משם.
אני מעולם לא פעלתי כך. אני לא חושב שזה היה חכם. סיכנתי את עצמי יותר ממה שהדביל כבר סיכן. אבל לא יכולתי לעבור על זה בשתיקה.
מוסר השכל.
מסוכן שם בחוץ! ולחנך אנשים לא ממש חכם.
רק חבל שאני צריך לחלוק איתם את המרחב הציבורי.


Sent from my iPhone using Tapatalk