הבחירות בפתח

[א הזקן]

א זקן יקר

להבנתי הדלה אתה מביט על כאן ועכשיו ולא קדימה.

נכון להיום המוסלמים ( מה שמשותף לדרוזים ליהודים לנוצרים ולכל מיעוט אחר) שככופר או בערבית יפה נג'ס - זוהמה יהיה עליו לשלם ג'זיה כדי לחיות תחת כיבוש האיסלאם וכל בן דת אחרת יהיה דימי - כלומר אזרח סוג ב'.
כשנכון להיום עיקר המלחמה שלנו היא מול האיסלאם הן השיעי והן הסוני שלמזלנו הם לא ממש אוהבים אחד את השני.

אני מזכיר את עקרונות האיסלאם ת'קיה שמשמעו הונאה שמבוססים על הסכמי אל חודבייה - הסכם שלום שקרי בין מוחמד לאוייבים שלו (הקרב על מכה) ומושלכים עלינו היום לפי התפיסה אני היום חלש אז נעשה ברית או נהיה אזרחים עד שנהיה מספיק חזקים להפוך את הנכבא (האסון שהם לא הצליחו להרוג את היהודים בשנת 1948) לניצחון.

אני אזכיר לך את המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני שמטרת העל של היטלר הייתה משותפת גם לו (הרבה לפני שבכלל הומצאה הפיקציה הבלסטינית שאפילו את השם הם מתקשים להגות נכון) וכיום צאציו ( של החאג' ) מסתובבים להם ברחבי ישראל.

ולמה ההקדמה הזאת

כי משהו בתפיסה האופטימית שלנו שיום אחד אחמד טיבי יהפוך לציוני גדול מוטעית,

באמת שאף אחד לא חושב שטיבי יהפך לציוני. השאלה היא מה מידת ההשפעה שלו על חיינו. לדעתי - קרוב ל-0.


השקט שיש פה הוא לא אמיתי ומתחת השטח הם מחכים שנחלש.

היום הם מיעוט ובשלב מסויים כבר יגמרו היהודים בעולם ולא יהיה לנו שום קלף שובר שוויון.

אז נכון יש שקט אבל הם לעולם לא יהיו ציוניים וההימור שיום אחד בזכות כל הטוב שיש במדינת ישראל נהפוך למדינת כל אזרחיה עשוי לעלות לנו בבנות (היפות יהפכו לשפחות ) ובראש שלנו שיונח בסל לצד הגופות שלנו דע"ש סטייל.

אז מבחינתי (ובשל מיעוט האפשרויות) בן גביר המשיחי עדיף על כל מיני לפיד ששירת בלבנון או מר"ץ או כל מיני חולמים (שאני בטוח שהם עם כוונות טובות).

לא ברור לי איך כל מה שכתבת קודם מוביל אותך למסקנה הזו. הלוגיקה שלך הייתה צריכה להסיק שבן גביר המשיחי רק מקרב את קץ המדינה כפי שאנו מכירים ורוצים אותה.

קיבלנו צ'אנס אחד להקים מדינה יהודית ולא ברור לי אם נקבל עוד אחד.

וכן אני חילוני אפיקורס (אחדים יאמרו גוזען ).

נ.ב

סיפור קטן על מוהנד ( שם בדוי - הסיפור אמיתי) שחי לו בפזורה.

מוהנד היה לוחם בצבא ואזרח ישראלי למופת (פחות או יותר עד הביגמיה).

מוהנד נישא לעזיזה בדואית מאזור חברון שהפכה לאזרחית והביא מספר ילדים.

ואז בשלב מסויים מוהנד מיצא את עזיזה והיא עברה לאוהל הסמוך ( טאלק אחד - כלומר מגורשת אבל לא לגמרי).

מוהנד פגש את סמירה גם בדואית אבל ישראלית וגם איתה הביא מספר ילדים אפילו שלישיה (זוג תאומים מסמירה ואחד מעזיזה באותו יום).

לבנתיים עזיזה גורשה מהמאהל (טאלק טאלק טאלק) ולא עבר זמן וסמירה עברה לאוהל הסמוך ואת מקומה תפסה איבתיסאם ( חיוך בערבית) שחיכה כל הדרך אל משרדי רשות האוכלוסין בבקשה למעמד לה ולילדיה מנישואים קודמים.

אני לא ארחיב רק אספר לך ולקהל הקוראים שהבחור נישא ל6 נשים שונות ועוד אחת ללא משהו מוגדר חלקן פלסטיניות ואחרות ישראליות
נולדו לו 77 ילדים ועוד ידו נטויה (אולי גם חלקים זקורים :-( )

אחת הגרושות מהמוצא הפלסטיני התחתנה שוב עם פלסטיני והילדים שלו ושלה חיים פה בישראל ומבקשים מעמד וגם בעבורו.
וכך גם האחרות (חלק לישראלים חלק לפלבטינים).

הילדים חלקם כבר נשואים עם פלסטיניות חלקם עם ישראליות


וזה מקרה אחד מיני רבים שקוראים בכל רחבי מדינת ישראל.

ולכן כדאי שנחשוב טוב פנינו לאן?

לוקי, חוץ מהתגובות בציטוט, אני מסכים עם חלק גדול של הדברים שכתבת, אם כי לטעמי יש מעט דימוניזציה של המצב. מצד שני, למרות שזה אולי החשוב ביותר, לא התייחסת בכלל לפתרון. לא גלובלי, אלא כזה שיאפשר המשך קיום מדינה יהודית ודמוקרטית כאן, בפינה הקטנה שלנו. אז אם אתה מתייחס לפתרונות מעשיים, כאילו שניתן יהיה לבצע אותם ("לשרוף את כל הערבים" או "לגרש את כל הערבים" מבית היוצר של כהנא וממשיכיו מלה-פמיליה, נערי הגבעות ונציגיהם בכנסת אינם פתרונות מסוג זה) עם מה אתה נשאר? או שאין פתרון, מה שאומר ש"הניסוי נכשל" מתאים לא רק לממשלת בנט אלא לכל החלום הציוני. או, אם לצטט את שושני, "רילוקיישן נראה לפתע מפתה מאוד".