
נכתב במקור על ידי
א הזקן
יש הבדל קטן, אבל הוא לא העיקר: ב-48 סופחו למדינת ישראל שטחים שונים שהכילו תושבי ערביים (שברחו או נשארו), אבל רוב השטח היה השטח של ישראל לפי תכנית החלוקה.
אבל השאלה שלך אינה רלבנטית. השאלה הרלבנטית היא מה עשו שתי המלחמות למדינת ישראל. מלחמת השחרור יצרה מדינה המקובלת ע"י רוב אומות העולם, מדינה שהתחילה מ-0 וצמחה לאט, תוך השקעות בחינוך ובביטחון, בדרך להיות מדינה מערבית מודרנית. הערבים שנשארו בארץ חיו תחת משטר צבאי שרק בשנות ה-60 נגמר. ובבקשה לא נכנס לוויכוח אם יש להם שיוון זכויות – מי שפטור מחובות אזרחיות (שירות בצבא או שירות לאומי, לדוגמה) לא יכול לצפות לשוויון בזכויות.
מלחמת ששת הימים הביאה לשליטת ישראל שטח מאוכלס בצפיפות של אנשים שהגדירו את עצמם כאומה נפרדת, שונאים אותך ואותי על בסיס דת ולאומיות ומתרבים מהר יותר מאתנו, ואם נשים את החרדים (שגם הם לא-מי-יודע-מה תורמים למדינה) בצד, הם מתרבים הרבה יותר מהר מאתנו. כבר היום למעלה מ-50% מילדי כיתה א בתוך הקו הירוק הם ערבים או חרדים. עם תוסיף את תלמידי כיתה א בגדה (OK, קקטוב, ביו"ש) תגיע למספרים מבהילים. השליטה הזו (בין היתר) גם יצרה ויוצרת בעיות עם חלק גדול מאומות העולם.
השליטה על האוכלוסייה הזו היא בעיה שלנו (לא שלהם) ולכן זה אינטרס (אחד הגדולים שיש למדינת ישראל, לדעתי) שלנו לפתור אותה.
אכתוב שוב, במודגש: זה אינטרס שלנו ולא של הפלשתינים לפתור את הבעיה.
אני רואה זאת כשאלה של חיים ומוות (של המדינה היהודית-דמוקרטית) ובמצב כזה שאלות מוסריות פחות מטרידות אותי. אם ניתן לבצע טרנספר – כמו שהוצע כאן לא אחת – צריך לעשות את זה. הבעיה – אני לא חושב שבאקלים הבינלאומי הנוכחי ניתן יהיה לעשות זאת. מספיק שהממשל בארה"ב יכריז על עצירת הסיוע הבטחוני והאחר ועל חרמות כלכליות כדי שמדינת ישראל תתקפל (וזה יקרה אם יוכרז על טרנספר).
אז מה נשאר?
אפשר להיות כמו הצרפתייה* ולהגיד שאין בעיה. אבל אם מסתכלים על המציאות הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא להפטר מהאוכלוסייה העוינת יחד עם השטח שעליו היא יושבת.
* שאלו יפנית, אמריקאית וצרפתייה את השאלה הבאה: "את נמצאת לבד באי בודד, ופתאום נוחתים באי 200 חיילי מארינס שלא ראו אישה חצי שנה. מה תעשי?"
היפנית עונה – מתאבדת.
האמריקאית עונה – מזהה את המפקד ומחברת אליו. אז יהיה אחד אבל לא את 199 האחרים.
הצרפתייה שותקת. שאולים אותה "אין לך פתרון לבעיה?" והיא עונה – אני לא מבינה מה הבעיה.