ציטוט נכתב במקור על ידי א הזקן צפיה בהודעה
יש הבדל קטן, אבל הוא לא העיקר: ב-48 סופחו למדינת ישראל שטחים שונים שהכילו תושבי ערביים (שברחו או נשארו), אבל רוב השטח היה השטח של ישראל לפי תכנית החלוקה.
אבל השאלה שלך אינה רלבנטית. השאלה הרלבנטית היא מה עשו שתי המלחמות למדינת ישראל. מלחמת השחרור יצרה מדינה המקובלת ע"י רוב אומות העולם, מדינה שהתחילה מ-0 וצמחה לאט, תוך השקעות בחינוך ובביטחון, בדרך להיות מדינה מערבית מודרנית. הערבים שנשארו בארץ חיו תחת משטר צבאי שרק בשנות ה-60 נגמר. ובבקשה לא נכנס לוויכוח אם יש להם שיוון זכויות – מי שפטור מחובות אזרחיות (שירות בצבא או שירות לאומי, לדוגמה) לא יכול לצפות לשוויון בזכויות.
מלחמת ששת הימים הביאה לשליטת ישראל שטח מאוכלס בצפיפות של אנשים שהגדירו את עצמם כאומה נפרדת, שונאים אותך ואותי על בסיס דת ולאומיות ומתרבים מהר יותר מאתנו, ואם נשים את החרדים (שגם הם לא-מי-יודע-מה תורמים למדינה) בצד, הם מתרבים הרבה יותר מהר מאתנו. כבר היום למעלה מ-50% מילדי כיתה א בתוך הקו הירוק הם ערבים או חרדים. עם תוסיף את תלמידי כיתה א בגדה (OK, קקטוב, ביו"ש) תגיע למספרים מבהילים. השליטה הזו (בין היתר) גם יצרה ויוצרת בעיות עם חלק גדול מאומות העולם.
השליטה על האוכלוסייה הזו היא בעיה שלנו (לא שלהם) ולכן זה אינטרס (אחד הגדולים שיש למדינת ישראל, לדעתי) שלנו לפתור אותה.

אכתוב שוב, במודגש: זה אינטרס שלנו ולא של הפלשתינים לפתור את הבעיה.

אני רואה זאת כשאלה של חיים ומוות (של המדינה היהודית-דמוקרטית) ובמצב כזה שאלות מוסריות פחות מטרידות אותי. אם ניתן לבצע טרנספר – כמו שהוצע כאן לא אחת – צריך לעשות את זה. הבעיה – אני לא חושב שבאקלים הבינלאומי הנוכחי ניתן יהיה לעשות זאת. מספיק שהממשל בארה"ב יכריז על עצירת הסיוע הבטחוני והאחר ועל חרמות כלכליות כדי שמדינת ישראל תתקפל (וזה יקרה אם יוכרז על טרנספר).

אז מה נשאר?

אפשר להיות כמו הצרפתייה* ולהגיד שאין בעיה. אבל אם מסתכלים על המציאות הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא להפטר מהאוכלוסייה העוינת יחד עם השטח שעליו היא יושבת.

* שאלו יפנית, אמריקאית וצרפתייה את השאלה הבאה: "את נמצאת לבד באי בודד, ופתאום נוחתים באי 200 חיילי מארינס שלא ראו אישה חצי שנה. מה תעשי?"
היפנית עונה – מתאבדת.
האמריקאית עונה – מזהה את המפקד ומחברת אליו. אז יהיה אחד אבל לא את 199 האחרים.
הצרפתייה שותקת. שאולים אותה "אין לך פתרון לבעיה?" והיא עונה – אני לא מבינה מה הבעיה.
טוב, אז תיקון מספר עובדות לתשובה שלך.
גם ב- 48 סופחו שטחים עם ערבים.
גם ב- 67 הערבים התחילו.
אגב, הערבים לא קיבלו את תכנית החלוקה ולכן לא היה לה ועדיין אין לה תוקף ולכן לא רלוונטית.
ב 67 לרוב ערביי ארץ ישראל כולל יהודה ושומרון לא היתה תודעה פוליטית לאומית פלסטינית. הם נשלטו ע"י העותמאנים הבריטים והירדנים עד שהגיעו היהוד ואז פרצה התודעה, יחד עם הטרור.
עובדתית כל שטחי המדינה הזאת היא תוצאה מבורכת (שחרור) של כיבוש בידי כוח צבאי בזכות הצהרת בלפור.
אני חושב שהתשובה לא מסבירה את ההבדלים אבל בחרת לעזוב את הצדק והמוסר ולהתמקד בהיבטים אחרים אז נזרום.
נתחיל בכך שהשד הדמוגרפי צפצף על כל הנתונים של סופר וחבר מרעיו והתאבד לא מזמן. יורם אטינגר מוכיח כבר שנים שמדובר בשקר אבל יש בממסד ובקרב הפקידות בישראל הרבה אנשים שמוכנים לקדם אג'נדה פלסטינית שקרית ולכן אתה ובעלי עמדות אחרות לא שמעתם עליו.
בקצרה הוא מראה שבעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בפריון והגירה ערבית מיהודה ושומרון ולא רק בנוצרים ומצד שני היהודים מולידים יותר.
אנחנו לא שולטים על רוב האוכלוסיה כי הבאתם להם את אוסלו. הם סובלים מהשלטון שלהם כהוגן בזכות אותם תועמלני תודעה ששכנעו אותנו (גם אותי) שיש לערביי יהודה ושומרון שאיפות לאומיות כנות ולא מדובר באותו רצון אנטישמי לחסל את ישראל ובדרך להסתפק במדינה "רזה".
לערביי ישראל, לא היתה שום בעיה לחיות תחת השלטון היהודי כל עוד לא החלה התעמולה הפלסטינית. גם לנו לא היתה בעיה איתם גם לאחר שקיבלו זכויות.
אגב זכויות ההגדרה העצמית מאוד חשובות עבור המחנה הנאור- כל עוד הם משרתות אג'נדה. הם נקראים בתקשורת ערביי ישראל למרות שהם מזדהים כפלסטינים. אז אנחנו יודעים שמשנת 67 ערבים חיו בשלום תחת שלטון יהודי.
מתי הכל השתנה?
כשהחלה תעמולת אוסלו.
רק אז החלו ארגוני האחים המוסלמים (ערפאת ויאסין) והלאומיות הפלסטינית להכות שורש בקרב ערביי ישראל.
המסקנה המתבקשת של כל בר דעת לאחר שראה מה עבד ומתי הפסיק לעבוד היא לבחון את השינוי.
הפרוגרסיבים השתלטו על השיח הישראלי והקו המנחה שהתקבע בקרב היהודים הוא שהערבים רוצים שלום ומדינה פלסטינית תעשה שלום. הם רק רוצים שטחי 67 להניף בהם דגל. מאותה תקופה ועד היום ערביי ישראל הולכים ומקצינים בעמדותיהם וארגוני אחיהם -הערבים בעזה וביהודה ושומרון חרטו על דיגלם ססמאות אנטישמיות שמגובות במעשים נוראיים. את המראות, המימון, ההוכחות לרצון והנסיונות להרס והרג כולנו מכירים אבל שמאלנים מתעלמים מהם.

מדובר באנשים חושבים (אני לא חושד שמישהו טיפש כאן) שמודעים לקיומה של תכנית השלבים, להסתה במערכת החינוך שדואגת להנצחת הסכסוך, לתשלום עבור רצח אתני של חפים מפשע ובכל זאת מעדיפים להאמין שיכולה לחיות לצידנו בשלום מדינה שכל מהותה היא הרס המדינה היהודית.

האינטרס שלנו הוא שרידות ושגשוג. מדינת ישראל התפתחה יפה מאוד למרות קליטת אוייבים כאזרחים. היא יכולה להמשיך להתפתח עם קליטת אוייבים כתושבים כי הדבר המשמעותי שמשנה כאן הוא עניין תודעתי. רעיון המדינה הפלסטיני יצר כאן סבל והרג וימשיך להוות את הבעיה העיקרית לפתרון השפוי והפרקטי.
סיפוח יהודה ושומרון לצד מאבק בטוריסיטים ועידוד הגירה למי שרוצה. בשטח מינוי ראשי חמולות לניהול היבטים אזרחיים עם עזרה וסיוע לצד איסורים (אין דגל פלסטיני ויש מפת מדינת ישראל בכל כיתה ומוסד). כשהרעיון של מדינה פלסטינית יגווע לחלוטין והשאיפות הלאומיות של בני דור המחר שיישארו כאן יתפוגגו. אפשר יהיה לבחון לצרף אותם כאזרחים מן המניין.

לפני זה, צריך לסלק מהכנסת ולעצור תקציב ציבורי מכל ארגון אדם שקורא לשינוי המדינה כמדינת כל אזרחיה, למסירת שטחים או הקמת מדינה פלסטינית. כאן מדינת היהודים. הצהרת בלפור היא הבסיס. הערבים כבר קיבלו פיצוי ואם נפסיק להתנצל כמו עבדים שבמקרה הרגו את האדון ופשוט נתנהג כמו עם שיודע שהוא צודק וכאן מקומו גם העולם יפסיק לבוא בטענות. הגויים מתים עלינו כשאנחנו נחושים. ראה את ההבדל תגובות לפני ואחרי מלחמות 67 ו 48 כדוגמא לטענה.
חג חירות שמח.


ציטוט נכתב במקור על ידי ayalzo צפיה בהודעה
קראתי הודעה אחת שטוענת שלא יכול להיות שאלוהים קפריזי, שזה מוזר, כי כל פעם שאלוהים עושה משהו זה הרי "בגלל תכלית גדולה יותר שאנחנו לא מסוגלים להבין". כמובן שהטיעון הזה מחזיק רק כאשר הוא משרת את הטוען...

ואז קראתי את ההסבר הפיזיקלי של א' הזקן (מניח שזה ציטוט, כי אין מצב שמישהו בג'יפולוג כל כך גאון כדי להמציא דבר כזה בעצמו). התמוגגתי ושכחתי משאר הקשקושים שאנשים כותבים פה.
אלוהים שלי לא יכול להיות קפריזי וכל מה שאני רואה הוא חלק מתכנית גדולה. גדולה, כי היא לא עוסקת בפטריות ציפורני הבוהן של זוכמיר אלא בקנה מידה קוסמי. ובכלל, טעות נפוצה היא להסיק מסגנון על מהות התוכן. הרבה נאורים סובלים מהתניה או סברה מוטעית ששפה עשירה מעידה על עיסה משובחת. ההיסטוריה מוכיחה שאנשים נורא תרבותיים עשו דברים יותר נוראיים מאנשים פחות תרבותיים. הרבה ספרים מעולים שאתה אוהב נכתבו בשפה פשוטה למדי.