הבעיה עם הדעה של היחיד (שלי שלך שלהם שלהן של כולם) שהיא משקפת את האמת הפרטית והמתאימה לאינדיבידואל על סמך מה שהוא מכיר ויודענכתב במקור על ידי Dresdner
וזה לא הרבה.
"טובת המדינה" היא לעולם לא דבר אחד, אמת אחת, או דרך אחת. טובת המדינה היא מכלול שלם ענק ועצום של אינטרסים מאבקים חוק וחוק בין לאומי
שבסופו של דבר אמור ליצור לנו פה מקום שנעים לחיות בו. האם האינטרס של איכות הסביבה גובר על האינטרס הביטחוני?
האם זכותו של בחור ישיבה להמית עצמו באוהלה של תורה גובר, על הזכות של הבן שלי הלוחם ללמוד מקצוע באוניברסיטה באותם תנאים רק כי
הוא לא בחור ישיבה?
האם אוצרות המדינה שייכים למשפחות השפע של ישראל ולא לכולם?
האם האינטרס הפרטי שלי לפנסיה תקציבית גובר על הזכות של שוטר חדש להגיע לגיל הפנסיה בכבוד?
האם אימהות חד הוריות קשות יום שעובדות ומנסות לפרנס משפחה צריכות סיוע מהמדינה או רק המקורבים לצלחת?
האם אנחנו יכולים לבצע גירוש/הפרדה גזעית/חיסול ולצאת שלמים מהעניין?
האם למצביעי הימין מגיע יותר ממצביעי השמאל או להפך?
בקיצור אני מעדיף ממשלה שנותנת קצת לכולם ולא הרבה לאחדים, אף אחד לא מקבל הכל אבל כל אחד מקבל משהו בהתאם לשוויו.
איזונים איזון שיווי משקל (כמו במציאות) ימין קיצוני משיחי האם חוקי ההלכה קודמים לחוקי המדינה זה הדבר הבא שאתה רוצה?
יש לנקות אורוות, יש להציב רף גבוה לנבחרי המדינה, יש לבצע חלוקה צודקת של הכספי מדינה יש לעזור לשכבות החלשות לעודד
את שכבות הביניים להרוויח עוד, ולהשקיע המון הזרועות השלטון , לנקות את השוחד והבירוקרטיה, זה האינטרס המדיני לא האישי.
כרגע טובת המדינה היא החשובה ללא קשר לאמונה הפרטית ויש כל כך הרבה דברים שצריך לטפל בהם.
ודבר אחרון לנאור: הדת היא עינינו האישי והבחירה האישית של היחיד, הדת אינה עניין של המדינה שלא צריכה לממן אמונה אישית.
תופרד לחלוטין הדת מהמדינה!
