זו פעם ראשונה מזה כ-20 שנה שאני מנסה למכור אופנוע (בכל הפעמים הקודמות עשיתי טרייד), ואני נתקל בתופעה מוזרה: מחירון יצחק לוי מול מחירון מוטו. לפני ניתוח, הנה מספר נתונים: לקחתי כדוגמה (רלבנטית מבחינתי) וורסיס 1000 והשוויתי מחירון בסיס של 3 שנים:
שנה יצחק לוי מוטו (יחסית ללוי) ירידת ערך לוי ירידת ערך מוטו 2018 50,000 52,000 (4%+) 2016 37,500 41,000 (8.5%+) 25% 21% 2014 33,500 28,800 (16%-) 11% 30%
נראה לכם הגיוני? ב-2016 וב-2018 מחירון מוטו גבוה ממחירון לוי (ב-4 עד 8%) ופתאום ב-2014 מחירון מוטו נמוך ב-16% (!!!) ממחירון לוי. ירידת הערך מ-2018 ל-2016 דומה בשני המחירונים, אבל בעוד שביצחק לוי היא יורדת לכחצי בשנתיים הנוספות (הגיוני) היא עולה פי אחד וחצי (מ-21 ל-30%) בשנתיים אח"כ.
זאת ועוד: מבחינת מוטו אין תוספת למחיר על מצב מעל הממוצע (עבורו אמור להיקבע המחירון). כלומר, אופנוע בן 8 שעבר 6-7 בעלים עם כ-100,000 ק"מ שווה כמו אופנוע באותו גיל שעבר עם רוכב יחיד 40,000 ק"מ. הגיוני?
אבל מוטו מרשים להוריד במחיר עקב ק"מ גבוה או מספר בעלים גבוה מהממוצע. זה הופך את הסיפור של מוטו ללא הגיוני בעליל – נראה שעורך המחירון החסיר בכיתה א את השיעור בו למדו את משמעות ה-"+" והוא מכיר רק את ה-"-". זאת אומרת, אם חוקי להוריד במחיר בגלל מספר בעלים ו/או ק"מ גבוהים מהממוצע (שמשקף המחירון), למה לא חוקי להוסיף במחיר אם הפרמטרים הללו נמוכים מהממוצע?
ואחרון – חברות הביטוח (לא יודע אם כולן, בדקתי עם יובל בר) עובדות לפי מחירון יצחק לוי.
וכאן מגיעה השאלה – מה ההצדקה למחירון מוטו?
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי Dresdner
