אוקיי, אז אנשים חושבים אחרת ממך,
על מה ולמה העצבים?
אם לכל נושא היתה רק תשובה אחת חד משמעית, כולם היו רוכבים על אותו אופנוע בדיוק.
אבל המציאות קצת יותר מורכבת, והאמת נמצאת איפשהו בין הדטרמיניזם הקיצוני, לבין הטענה שבן של מליונר ובן של מישהו משכונת מצוקה הם שווים לחלוטין.
אבל, חד משמעית, ואת זה אני אומר לך כאחד שהגיח לעולם של "המבוגרים" בלי אגורה אחת שחוקה תמיכה מההורים (כולל לא לגור אצלם), ועם קצת (ממש קצת) כסף שחסך בצבא. אין אף דלת שסגורה בפניך.
נכון , לא הייתי צריך לעבוד כדי לשלם את החובות של ההורים, וגם עברתי מהפריפריה למרכז, אבל בוא,
כמה אחוז מהאוכלוסיה היום תומך בהורים שלו בגילאים האלו? קיים, אבל לא מייצג את הרוב.
מילה לגבי המגזר הערבי. אני מוכן להסכים שיש מקומות בהם הם ייתקלו בגזענות, או לאומנות, או תקרת זכוכית, או קיר זכוכית או איך שתרצה לקרוא לזה.
לגבי רוקחות, זה עניין קצת יותר מעניין מהפשט בו תיארת את זה. ושווה לך לשבת כמה שעות עם צעיר ערבי משכיל, (דווקא אחד שהכרתי), ולחדור לעומק שמעבר למשפטים הראשונים שנזרקים לחלל האוויר.