לדעתי (שוב, הלא מלומדת) אתה טועה.

ליבואן יש חובה חוקית לספק חלפים תוך זמן נתון (שבוע או שבועיים, כנראה). בעיקרון זה דורש החזקת מלאי. זו הסיבה שהיבואן מתמחר חלק שעבורו אני משלם כ-20 יורו (כ-72 שקל, לאחר רווח החנות שמוכרת לי) ב-140 שקל + מע"מ. עכשיו, היבואן אמור לעשות תחשיב שיגיד לו אם כדאי להחזיק מלאי של החלק הספציפי (הולך הרבה) או לא (מלאי מת שעולה לו), ובמקרה שנדרש להביא אותו במשלוח מיוחד שיקטין את הרווח על החלק. ככה זה אמור לעבוד (בגלל זה החוק לא קובע 24 שעות אלא נותן ליבואן זמן מספיק לייבא את החלק אם אינו במלאי שלו).
הבעיה היא שאם אין מי שמפקח על כך, היבואן עושה לעצמו חיים קלים (על חשבון הלקוחות, כמובן). גם לא מחזיק מלאי וגם לא דואג לעמוד בתנאי הרישיון שניתן לו. וכשהוא בסופו של דבר מספק את החלק (אחרי חודשים) הוא גובה מחיר מלא – כאילו החזיק אותו במלאי.
בשורה התחתונה – אם אני יכול להשיג את החלק תוך שבוע גם היבואן יכול. את החוק לא מעניין שיקולי הרווח/הפסד של היבואן. אם הוא לא עושה זאת הוא עובר על החוק.