הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

[KKatkov]

אני חושב שאווירה של טיול לא יכולה לספר סיפור אמיתי.
אני מכיר כמה חברים שקיבלו הלם תרבות רק אחרי שנה ויותר של השתקעות במקום.

לגבי סיר לחץ?
מי הכריח אותך?
אתה יכול להחליט (ואני מכיר כמה כאלה שעשו את ההחלטה לשחרר), שאתה פורש ממירוץ העכברים ועובר למסלול האיטי גם בארץ.
זה אפילו לא חייב להיות במצפה בנגב או בגליל (אם כי לטעמי, אם כבר לפרוש מהמירוץ, אז שיהיה במקום עם טבע).
לגבי פוליטיקה?
זה הדבר שהכי מעסיק ומלחיץ כאן אנשים מחד, ושהכי קל לשחרר ממנו מאידך. אני לא מתעניין בזה כבר כמה שנים.

וגם זה נכון...
כשטיילתי פעם אחרונה ביוון, יצא לי לקשקש עם בחורה מקומית חמודה שעבדה בלובי של המלון.
סיפרתי לה כמה אני אוהב את יוון, עד כמה היא מזכירה לי את הטוב שיש בישראל - רק בלי הלחץ התמידי.
היא אמרה - זה נכון, יוון מדהימה, אבל קשה מאוד לחיות כאן... אני עובדת בשלוש עבודות, ומכניסה 900 יורו בחודש. גרה עם ההורים כי אין לי כסף לצאת מהבית.
אז מה שבשבילנו "בפרוטות", בשבילם יקר להחריד. וזאת הסיבה שביוון, באיטליה אנשים נוהגים הפיאט בת 20 ללא מזגן, גרים בעיר בדירת 40 מטר ויושבים שעה בבית קפה עם כוס קפה אחת.
האם הם מאושרים מה"מעט" כפי ששושני מתאר, האם ההסתפקות במועט היא נטו מבחירה? אני מניח שיש פה שילוב של חינוך מהבית, כוחו של הרגל וחוסר היכרות עם משהו אחר.
בסופו של הדבר, הכרתי אישה שהתקיימה מ-200 דולר בחודש בסנקט פטסבורג, חיה עד הפנסיה בחדר בדירה שיתופית (קומה חמישית בלי מעלית) - והיא אדם חם, פתוח ומכניס אורחים.

אובייקטיבית - רובינו עובדים הרבה ורמת הסטרס אצלינו גבוהה, אבל בפן הכלכלי - רמת החיים של הישראלי החילוני/מסורתי הממוצע גבוהה מאוד, לפחות בהשוואה למדינות הפחות-עשירות באירופה.