רעיון לביטוח חובה

[חד-אופן]

כמה דברים חברים:
1. ראשית, במקום שיש כשל שוק המדינה חייבת להתערב. נושא ביטוח רכב מנועי הוא כשל שוק קלאסי כי אפשר לבנות טיעון לא דחוק לכך שהנהג היותר פזיז הוא גם האיש עם הכיס הפחות עמוק וגם האיש עם פחות שנאת סיכון (מה שפחות יגרום לו לרכוש ביטוח בפני עצמו).
2. המודל בביטוח רכב מנועי הוא ביטוח no fault. כלומר, הפיצוי לא קשור לשאלה מי אשם אלא לשאלה מי ישב באיזה רכב או איזה רכב פגע בהולך הרגל ח"ו. לא מנהלים משפטים מסובכים של חקירות תאונות דרכים, ובדיקת תיעוד וכו'. הליך פשוט ומהיר יחסית שעניינו בעיקר בירור הנזק ולא אופן גרימתו
3. כפועל יוצא מזה צריך לשלם מחירים. אחד המחירים הוא שהפיצויים הנפסקים הם טכניים ואחידים. כשיש נכות אז משלמים לפי טבלאות נכות. אם הלכה למחמוד הזרת הוא יקבל לפי זרת גם אם הוא חלילן בפילהרמונית וגם אם הוא עובד במקשאת אבטיחים. המחיר השני הוא שכולם צריכים לשלם את הביטוח בצורה קולקטיבית, בלי תלות אמיתית במידת הסיכון שהם עצמם משקפים. אפשר ללכת קצת לקראת ולחלק את זה כפונקציה של ותק בנהיגה, היעדר פסילות ועבר ביטוחי וכיוצא בזה, אבל זה באמת רק בשוליים.
4. במקום שיש בו כשל שוק אם המדינה לא תתערב אז תקבלו את מה שיש בשוק הקורקינטים. לך תחפש ותתבע את הנער שנכנס במחמוד. המחיר החברתי שנובע מזה גדול מדי.
5. לכן המתווה של ביטוח חובה הוא נכון כלכלית וגם מוסרית (מוסרית, כי בסופו של דבר אני נהנה מהעובדה שהתירו לאופנועים לנסוע במרחב הציבורי ואני מבין שהכלי הזה יכול, פוטנציאלית, לייצר סיכונים שמכוניות יודעות לנהל בעצמן, בוודאי במערכות העזר האלקטרוניות החדשות).
6. מה שכן, אני לא מבין למה אדם שיש לו ביטוח "נוהג יחיד" על יותר מכלי אחד צריך לשלם יותר מביטוח אחד (אפילו בהנחה הקיימת של 20%). את זה אני באמת לא מסוגל להצדיק מבחינה אקטוארית.