במקום האחרון: הדו-גלגלי הממונע בישראל - המסוכן באירופה

[Jonathan]

ושוב, איך אתה רוצה לפתור בעיה דרך פרמטר שהוא התוצאה של הבעיה והוא לא בקשר ישיר לבעיה כלומר הרוג אחד לא שווה לתאונה אחת.

בשביל לפתוור את התוצאה הלא רוצויה של תאונות הדרכים צריך לפתור את הבעיה שהיא תאונות הדרכים הוא לפחות להוריד בכמות שלהם.
ברגע שאתה, החוקרים והפוליטיקאים מסתכלים רק על נתון תאונות הדרכים המסקנות הן שצריך לאכוף את המהירות המירבית עם מליון מצלמות ולחוקק חוקים למינימום מסויים של מערכות בטיחות לרכב, נשמע מוכר? זה עזר עד עכשיו?
כמו שאתה רואה הסתכלות על תאונות דרך הפרמטר של כמות הרוגים מביא למסקנות לא מדוייקות במקרה הטוב.
אפשר להגיד שמדד ההרוגים הוא מדד פופוליסטי.

כדי לטפל בתוצאה צריך להבין את הבעיה ורוב האנשים מבינים את הבעיה.
1. תרבות נהיגה/התנהגות ים תיכונית- פתיר ע״י חינוך תעבורתי מגיל צעיר.
2. תשתיות לקויות
3. מצב המכני של מכוניות על הכביש (זוועה מנסיון)
ויש עוד, אבל שים לב שהפתרונות לתאונות הדרכים עולים הרבה כסף לעומת הפיתרונות למספר ההרוגים שמכניסים כסף ע״י אכיפה מוגברת של מהירות
וזה למה מסתכלים על התוצאה ולא על הבעיה.

טוב עם מה שכתבת כאן אני די מסכים לגבי הפתרונות אבל זה לא קשור למחקר, ואני לא בטוח שזה בכלל רלוונטיץ
אם הייתי משרד התחבורה שאחראי על מדינה שלמה ולא על מגזר צפציפי הייתי שואל כל מיני שאלות אבל הם היו יותר שאלות כוללנייות ופחות פרטניות לדו"ג ורק אז הייתי שם את הדו"ג בהקשר הזה.
כמו איך אפשר להעלות את מהירות הנסיעה בערים, איך אפשר להוריד את עלות הכוללת של תאונות הדרכים (הרוגים פצועים שיקום אובדן הכנסה עד סוף החיים) למשק.
ואז אם שמים את המחקר בהקשר הנכון, אני כלל לא בטוח שחלק מהבעיות הישראליות כמו תרבות הנהגים חוסר ציות לחוק וכך הלאה (פחות או יותר כמו שפירטת) אפשר לפתור בתקציב שמתאים לרוכבי דו"ג.

ולכן...באופן כללי לא הייתי ממליץ למי שקרוב אלי לרכב על הכביש בישראל.
אני אולי לא נשמע אופטימי במיוחד אבל אני משתדל להיות מעשי.