אחרי ימים שגיורא במוסך בגלל תקלה שלא התגלתה בבדיקה התגעגעתי. קיבלתי אותו עם בלמים חדשים מקדימה והנחיה לרכוב רגוע בקילומטרים הראשונים. רכבתי בקצב המכוניות ואפילו עם ברקס מופעל קלות עד לבית גוברין. תדלקתי ותקעתי סיגריה חפוזה וקולה. מזמן לא רכבתי ממש מהר. מכניס אזניות, חובש קסדה מרכיב משקפי שמש, רשימת שרים מנגנת, אחרונות הכפפות ויאללה- פאק, כמה שהתגעגעתי.
חימום קל בכביש האחורי הצר עם מעברי המים העמוקים הצמיגים חמים אני חם ובכלל היה חמסין. רוכב על האדומים בכביש המקסים לעגור ומשם שריגים ובעזקה שמאלה כי היה די פנוי וזה המגרש הביתי. לוחץ לוחץ ולא...זה פשוט לא אפרכשד. הבולמים לא מספקים את הביטחון לרדת נמוך בפניות והמנוע חזק אבל לא כמו הכוח האימתני שעשה חם בלב וההבדל בין 19 לקוטר 21 מקדימה משפיע על ההתנהגות ובחירת הקווים.

על הנייר גיורא חלש בכמעט 30% וזה מורגש. חזרתי הביתה וישבתי בחצר לעוד קולה שמח וטוב לב ומזיע כמו חמור. כי למרות שאהבתי נורא, לא רציתי להמשיך עם המהירויות בשגעת. רציתי שטח ויכולת סבירה בכביש. ה 790 הוא לא כולבויניק ספורט וטורינג ובזוג ושטח ברמה 3 כי אין כזה. אין לו ספורט בשיט והטורינג סביר מינוס אבל הוא אדוונצ'ר אסלי.