לפני כחודש לקחתי חבר חדש מהכתומים לטיול בשפלה. סיכמתי איתו על מקטע ראשון קצר של 10 ק"מ בשביל לבן סביר (דרגת קושי 1) שארכב מאחוריו כדי להתרשם ולהחליט על החלק השני של הטיול (דרגת קושי 2). הבחור טס והחלטנו שממשיכים לחלק היותר קרבי (דרגת קושי 2). זה היה בשישי והמסלול עובר בשטחי אש והגעתי לשער סגור. אילתרתי איגוף ובחרתי שביל שנראה סביר ואחרי עליה ברמה 2.5 הגענו לירידה לא טובה בכלל. דרגת קושי 4. העסק די תלול ויש באמצע מדרגה גבוהה ומיד אחריה אבקת גיר טחון ומשם דרדרת עד להתמתנות. בגלל שאני מרגיש אחראי לרוכבים שאני מוביל החלטתי שזו הזדמנות להתאמן על טכניקת ירידה מבוקרת לכוסיות. מכבים מנוע, משלבים להילוך ראשון וזוחלים למטה עם הרגלים תוך כדי שחרור מצמד. מרוויחים שליטה על מהירות גלגל אחורי וקידמי ושני ידיים על הכידון. זה רק לקטע של המדרגה והמשך הירידה עם קלאץ' וקידמי. עברנו את זה בצורה לא אלגנטית אבל עברנו. אחר כך טיפסנו לחירבת לויה ומשך לדרך הפטרולים. רכבתי לאט כדי לא ליצור לחץ ובכל זאת היתה נפילה אחת מסיבה לא ברורה.

בשבת לקחתי חבר על מוטוגוצי V85 די טירון בשטח לאותו מסלול -דרך הפטרולים. למרות החום העסק זרם יפה. הפעם לא ראיתי צבאים אבל זה אזור עם ריכוז מאוד גבוה. מכיוון שמפלץ הלוקי ביקש להבין את סולם הקושי-המסלול מלבד ההתחלה הוא ברמת קושי 1-2.
והכי חשוב- מה קורה \ קרה עם עודד ונאור?
הם חסרים כאן.