790 air (1).jpg
אחרי שנה של תכנונים ודחיות עברתי אתמול את שלב ב' בקורס רכיבה של זיו כרמי. הציפיות היו גבוהות ולא התאכזבתי. הקורסים הקודמים שעברתי היו בעצם למידת בסיס והפעם טכניקות יותר מתקדמות וגם הבנתי שחלק ממה שלמדתי בקורסים קודמים השפיע לרעה. כשמשהו מרגיש נכון יודעים.
בתעלולי שיווי משקל אין מדד אחר מתחושה. כשמרגישים יותר יציב זה נכון. הקטע של כל הקורסים האלה זה התרגול ובגלל שתרגלתי משהו עקום זה הפך להרגל. עכשיו אתרגל את מה שלמדתי.


אז מה למדתי בגן? יציבה שונה, שיפועי צד, שליטת מצמד והכי חשוב, טכניקה מפתיעה למעבר על קטעים עם אבנים גדולות משוחררות. כמה שהייתי צריך את זה. סיבה מס' 1 לנפילות שלי בעמידה ותנועה. לסיום קינחנו בסשן קפיצות שהיה מפתיע.
790 air (2).jpg

בניגוד לפעילות אחרות שהסרעפת מתכווצת בזמן אוויר על אדוונצ'ר לא מרגישים את הגובה. היה נורא חם, הרוב היה בשמש קופחת ישנתי בלילה 3 שעות וזה השפיע. היה לי כמעט שטותי דווקא בקטע הסיום כשכבר הייתי גמור. פתחתי גז להחליק את האחורי אבל היתה אחיזה והאבצע על הקלאץ' החליקה אז שוגרתי מהשביל לשדה זרוע אבנים ב 50 ו...טכניקה חדשה, בלימה מדורגת וחזרתי לשביל.

היתה עליה אחת עם דרדרת וסלעים ברמת 3.5 בסולם 5 שעברתי בקושי עם מס' פעמים שהמנוע כבה אבל עם אפס חששות לא היו דברים מפחידים או מסוכנים. לא רציתי להסתכן כי אני יוצא לטיול אופנועים ביוון עוד כמה ימים.