4000 קילומטר
רוב הנסועה העירונית הייתה אצל השותף שלי אני משתמש בקטנוע בעיקר לגוש דן והאמת שלאחרונה קצת פחות יצאתי לשם.ה
שותף שלי לקטנוע עבר לתפקיד מאתגר אחר והקטנוע מוצמד כעת רק אלי.
תענוג.
השותף שלי היה בעל ידי זהב והתקין לקטנוע מעמד של אוקטופוס במיקום לא הכי נוח והשחיל כבל טעינה.
אני תוהה מדוע יצרניי הקטנועים לא חושבים על הכנה למעמד פלאפון אפילו החותים כבר יודעים להטיס כטב"מים (לא מדבר על מסך מולטימדיה שגם יכול להיות נחמד)
ובכן הייתי צריך לצאת לכמה פגישות במרכז ונוכח חסימות הכבישים ושאר הבלאגן הבין לאומי שמתרחש בארצנו הקטנוע כמובן נבחר.
יצאתי מוקדם בבוקר והאוויר הקריר נתן תחושה של אירופה
תענוג צרוף.
בפניות של היציאה מהעיר הכלי משתף פעולה וסך הכול העסק ידידותי וללא דרמות או ריגושים.
אני שייך לדור שהמדד להספק נמדד בעליות של הקסטל ווואלה מושך יפה ומעל קצב התנועה.
נכון כל דרדק זב חותם עם יונדאי I20 ידע לעקוף אבל עדיין מספיק מהר כדי לשמור מרחק מרוב הנהגים הנורמטיבים ( אם יש דבר כזה בארץ הקודש).
בפקקים ניתן להשתחל בקלות מופתית והאמת ששמתי לב שמשהו באופי הרכיבה שלי שונה בין הטרייסר לקטנוע כאשר בקטנוע יש נטייה לקלות ראש וסיכונים שלא הייתי לוקח בטרייסר.
ככל הנראה זה משהו שמתעורר בשל קלות התפעול של הקטנועים ( כמובן שבתחילתו של דבר הרוכב הוא זה שאחראי ).
בכל מקרה זה דגש ששמתי לעצמי ואכן אני מקפיד להזהר יותר.
ההתניידות בצהריים בגוש דן הייתה פחות נורא מאשר על גבי הטרייסר.
המנוע נמצא מאחור ואין כמעט פליטה של חום לעבר הרוכב וזה משמעותית נעים יותר.
השילוב של הארגז ותא המטען מתחת לכיסא מאפשר שפע של פתרונות אחסון ואפשר להגיע מצוייד בורקסים ושתיה וכמובן להשאיר את המעיל הקסדה והכפפות.
המהדרין יחזיקו גם שקית ביד שמאל ויתפעלו את הקטנוע רק עם יד ימין עד אשר הם יגלו את נפלאות הABS על הקדמי.
תענוג.
חזרתי אל ההר בצהריים עם חיוך ולמרות החום הבלגן בכביש הגעתי רענן מאוד ואפילו מרוצה.
כעת איך אני משכנע את האחראי תחבורה שאני זקוק למקסים 600 או טי מקס??