7642 הגמד והישבן. טולסטוי
האביב הביא איתו חיים חדשים לגמד.
ריבוי משימות שיש לי ברחבי מדינת ישראל המפורקת והצפיפות בכבישים בהחלט מהווים אתגר לגלגליו הקטנים של הגמד שלא באמת מתוכנן לנסיעות כאלו.
בחודש האחרון הגמד רץ לדרומה וצפונה של הארץ וגם קצת מערבה.

את האביב התחלנו בגיחה לאשקלון ואשדוד.
גיחה לבאר שבע גיחה אחרת לקריית גת ואיך לא דרך נס הרים וחזרה מכביש שש
השיא היה ריצה לטבריה ובחזור יקנעם.

אנו נספר לכם מנקודת מבטו של הגמד והישבן.
ובכן
נס הרים קריית גת הגמד הקצב קטנועי למדי וניכר שהגמד מתמודד יפה עם העניין כל עוד לא נדרש ממנו אקרובטיקה מוגזמת.
יש לציין שהמתלים משתפים פעולה בסדר. כמובן שכל עוד מדובר בקצב קטנועי ולא מחפשים להפגיש את האגזוז או מה שליטף את האספלט בדרכנו.
הברקסים במהירות גבוהה מתקשים להתמודד עם המסה ומתחממים ועל כך ארחיב בהמשך.

אזור בית שמש ולכיוון קרית גת הקצב משביע את רצון העכוז ואני חייב לציין שהנוף נהדר וזו חוויה לא רעה לראות את כל מה שאנו לא רואים כשני על הטרייסר.

אשקלון אשדוד.
תוואי כביש מהיר ( אשקלון בדומה לקריית גת)
התנועה צפופה והגמד רץ בקצב התנועה ויותר ללא קושי
לרוב יש מספיק רזרבות של כח ( אם אפשר להגדיר את זה כך) כדי להאיץ או לעקוף.
קל להשתחל והרכיבה ידידותית ואף מהנה.
החזרה לעיר הקודש הייתה מלווה בפקקים והחיים של העכוז טובים ובאמת לא היו טענות ורק תשבחות.

החלטנו להעמיד אתה גמדי במבחן אולטימטיבי טבריה.

יצאנו את ירושלים סביב 09:00 בבוקר דרך לא אחרת מאשר כביש 6.
הבטחתי לגמד שאשתדל להישאר סביב ה7000 סל"ד שמתורגמים לכ110 קמ"ש (ווריאטור בשונה מגיר רגיל המהירות בסל"ד נתון עשויה להיות שונה ) בוויז ( יש הפרש של כ10 קמ"ש בין המחוג לוויז).

מאחר ואיחרתי לפגישה השתדלתי לרוץ קדימה בגבולות החוק והגמד שיתף פעולה עד שנדרשנו לבלום חזק.

הגמד הודיע חגיגית באמצעות עשן וריח שבלמים זה לחלשים ועדיף לא לבלום.
ובמילים אחרות אני לא אופנוע ואלו מהירויות שאני כלל לא בנוי להן.

שיהיה

המשכנו בדרכנו כשאנו מתקדמים בקצב יפה הרבה מעל מה שהסביבה יכולה להרשות לעצמה.

תסמונת השליח בהחלט מדבקת והכלי מאפשר עבודה מדוייקת ללא מאמץ.

שוליים ימניים עד כביש שש מי שמכיר את ההשתלבות מאחד לשש יודע שצריך לתלות את המהנדס שתכנן את המקטע הזה. פקוק ומסוכן ובהחלט עדיף להישאר בשוליים עד כמה שניתן ואז להשתלב ל6.

כביש 6 בתנועה עמוסה הגמד משתלב יפה ולרוב היה מעל קצב התנועה.
למעט עקיפות מזדמנות עמדתי בהבטחה של 7000 סל"ד.

באזור נתניה החלו להשמע קולות שבר ותלונות מלמטה.
העכוז התחיל לטעון שקשה לו ואמרתי לו שנעצור באלונית צפון.
אז אמרתי יש לי דלקן של פז והסברתי לו שינויי תנוחה יקלו עליו את החיים וזה אכן עוזר במידה מסויימת.
נטשנו את 6 לטובת 77 כשהעכוז צועק שהגיע הזמן לנוח - לא משהוא ממש גרוע אבל מציק.
שיקרתי התדלוק העצירה הייתה בטבריה תדלוק וניגשתי לפגישה.
הגמד גמע 6.553 ליטר מירושלים לטבריה.

בחזור ערכנו עצירה ביוקנעם ארוחת צהריים פגישה נוספת והיידה לעיר הקודש.
צהריים וחמסין אבל היי המנוע מאחור והחום ממש נסבל בהשוואה לטרייסר שיודע לבשל את הרוכב.

רכבנו רצוף למורת רוחו של העכוז.
עצירה קטנה לאיסוף של הגברת בפאתי מודיעין והמשכנו לירושלים.

סיפקתי לגמד את נוזל החיים והוא לגם בשמחה 8.291 ליטר אחרי 201 קילומטר מאומצים בגלל עליות וחוסר סבלנות שלי (עבדתי עליו וחרגנו מ7000 סל"ד).

אז מה היה לנו.
גמד חביב ממושמע שיכול לבצע גם משימות שגדולות עליו ב300 סמ"ק
נוחות טובה לטווחים של 60 קילומטר לכיוון ומשם ואילך זה תלוי מצב רוח כושר גופני או הפרעה נפשית.
הוא נוח בזוג כל עוד אין קמטים או המפרים רציניים על האספלט.
יתרון ענק שהמנוע מאחור ולא מחמם את המנדעווצקעס.

אני מניח שאם מדינת ישראל הייתה מאפשרת ביטוח אישי הייתי מחזיק גם גדלנוע עם עוד 200 סמ"ק לפחות.

כאמור גמד גמד אבל חרוץ.