נייקד או אופנוע עם פלסטיקה

[השושנים]

גם בגלל התנוחת ישיבה שבדרך כלל פחות קרבית מזאת של פול פיירינג

האופנוע מעצם בריאתו לפני מאה וכמה שנים היה עירום, אלה היו אופנועים עם מנוע כזה או אחר.

ברגע ששני האופנועים הראשונים היו על הכביש התחילה תחרות בניהם, השלב הראשון היה להגדיל נפח ולנסות צורות מנוע שונות
ויעילות.

איפשהו בשלבים המקדמים של המרוצים הבינו את הצורך גם בצורה אווירודינמית, משם זה חלחל לכביש והחלק לשתיים, כאלה שבאמת
עברו במנהרת רוח וכאלה שהורכבו כאבזרי אופנה או כצורך לכסות חלקים "מכוערים".

באמצע שנות השמונים התחילו להגיע לארץ אופנועי הפול פריינג שהיו אטרקציה יחידי הסגולה שיכלו להרשות לעצמם וכתבי מוטו זצ"ל
התהדרו בכתבות שער וכולם בארץ הרגישו עוד צעד קרובים לחו"ל.

הקטע שהאופנועים האלה היו קצת מעבר ליכולות הגומי והרוכבים והם התפוצצו חדשות לבקרים בכבישים הציבורים ובכביש סדום ערד
המכה של הרוכבים בישראל. אינטרנט לא היה והזמנת סט פלסטיקים חדש היה עולה כחצי משווי האופנוע, אז התחילה סצנת הסטריט-פייטר
היינו אופנועי ספורט ללא פירייג לא כי לא צריך, אלה כי אין כסף לחדש...ומשם זה רק הדרדר.

הקמצנים קנו מראש אופנוע ללא פלסטיקים על מנת לצמצם מראש נזקים, והאחרים עם כמה שפחות וככה נוצרה אופנה הנייקד שמספחת אליה
את כל החסרונות של האופנוע.

למה?

1. אין מקום לכלום רק על גב הרוכב - זה טוב אולי רק למי שרוכב לבית קפה וחזרה ולא אכפת לו להסתובב עם כל לבוש הרכיבה עליו
או לרכוב בלי.

2. אין הפרדה מהרוח ואתה יושב על האופנוע ללא הסטות של כלום כמו "פעם" אתה ואיתני הטבע.

3. כל מכלולי האופנוע חשופים לעין לטוב ולרע.

יש גם יתרונות קלים כמו חיסכון במשקל ובמחיר אבל...