מודלה, אתה טועה. למדתי המון. למדתי, למשל, להתייחס ברצינות ובכבוד למה שהאויב מצהיר ולא להניח שאם אתן לו כסף הוא יוותר על שאיפותיו. למדתי שחיזוק האויב שלי (החמאס) כדי לדכא אויב אחר שלי (הרשות) בסוף יתנקם בי. אגב, גם האמריקאים למדו זאת בדרך הקשה, כשמימנו וחימשו את הטליבאן שנלחם ברוסים ובסוף אכלו אותה חזק. במובנים רבים מה שקורה לישראל עם רצועת עזה הוא שידור חוזר של האמריקאים באפגניסטן, רק שאצלם זה לא סמוך לבית כמו אצלינו. למדתי שבבעיות צריך לטפל, במיוחד אם הן כרוכות במאות אלפי אנשים. הבעיות לא ייעלמו לבד.

לדעתי, אחרי המלחמה הנוכחית, אנחנו נהיה במצב שלא היינו בו מאז 1967. יש לנו הזדמנות (לא רק בגלל שהחמאס יפסיק להיות גורם משמעותי, אלא גם מהבחינה הבינלאומית) לפתור את הבעיה.

קידוזו, אני לא מקבל את מה שאתה כותב. האמנה הפלשתינית לא מעניינת, מפני שהיא סוג של מסמך מתווה דרך לעם שחש מדוכא ונטול תקווה. אם יש היום (לפחות לפני ה-7 באוקטובר) מחוקקים בישראל הטוענים שמגילת העצמאות שלנו הוא סתם מסמך ולא צריך להתייחס אליו ברצינות, אז תחשוב מה יקרה לאמנת הפלשתינית אם וכאשר תהיה להם מדינה. מעניין איך תיראה מגילת העצמאות שלהם....

גם לגבי הסיבות לטרור המתגבר בגדה המערבית אני לא מסכים אתך. בעבר, כשהרשות הייתה חזקה יותר, היא עזרה לסכל לא מעט מעשי טרור. החלשתה, יחד עם חדירת החמאס (בעידוד עקיף של ישראל) גורמים למצב הנוכחי. דבר עם אנשי שב"כ שנמצאים שם, ותלמד.

אתה צודק שבמצב הנוכחי אין למדינה פלשתינית קיום (כלכלי) ללא ישראל. מצד שני, זה לא חייב להיות כך. לא יחסרו השקעות ומענקים (גם ממדינות אירופה וארה"ב, אבל בעיקר מאזור ערב הסעודית ונסיכויות הנפט) שיעזרו להם לבנות infra structure אזרחי ולהגיע לעצמאות כלכלית. אותי מדאיג יותר המצב הכלכלי שלנו בלי כל כוח העבודה הזול שמגיע מהשטחים.

בכל מקרה, גם אם אתם צודקים בעמדתכם, אני לא שומע שום פתרון שאתם נותנים. אתם רק "מקטרים" על כמה שהם שונאים אותנו, כמה הם רוצים להשמיד אותנו וכו'. בסדר. נגיד שזה ככה. איזה פתרון מעשי (אני מדגיש, מעשי) יש לכם? פתרון שישאיר את ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ויזכה לתמיכה מרוב העולם?