בקשה להמלצות לאופנוע ראשון - לשימוש יומיומי קל ולסופי שבוע עם שטח קל

[KKatkov]

קודם כל, ברוך השב!
לצרכים שאתה מתאר, דו"ש עם נטיית שטח נשמע אידיאלי - שכן אין לך כוונה לבצע רכיבות ארוכות בכבישים מהירים (נקודת התורפה העיקרית של הכלים האלה).
גם אופנוע אדוונצ'ר קרבי יכול להתאים, אבל קח בחשבון שתמורת נוחות גבוהה יותר בכביש (שאינך מתכוון לנצל בשלב זה) אתה משלם בתוספת משקל שמעיקה בשטח, ובעמידות פחותה לנפילות (לתקן פלסטיקה זה יקר).

מכאן, אחלק את זה לשניים.
כלים חדשים - בגזרה הזאת, הכלי הפופלארי היחיד שנכנס לך בתקציב ומתאים לדרישות זה ההונדה CRF300L. היתרונות שלו רבים (אמינות, אחזקה זולה, נמוך יחסית לדו"שים אחרים) אך מדובר באופנוע בסיסי שלא מצטיין בשטח, ולא משאיר לך הרבה "מרווח גדילה". אם תתמיד ברכיבות השטח שלך, כנראה שתמצה אותו תוך זמן קצר מאוד ותרצה להתקדם לאופנוע קרבי וחזק יותר.
משום שמדובר באופנוע ראשון, סביר להניח שהוא יראה לא מעט נפילות - ובבואך למכור אותו בעוד חצי שנה, תאלץ לספוג ירידת ערך משמעותית.
חסרון נוסף - משום שמדובר ב-286 סמ"ק, תאלץ לשלם את הביטוח בתעריף היקר, למרות שהביצועים עדיין בליגה של ה-250.

קיימות אופציות נוספות כגון הדו"שים של SWM, אופנועי אינדורו-לייט (AJP PR5) וכו'. אם תרצה וזה נשמע בכיוון, אפשר לדון גם באופציות האלה.

כלים משומשים.
לדעתי, כל עוד לשיקולים הכלכליים יש משקל משמעותי בהחלטה, זאת הבחירה הנכונה לכל אופנוע ראשון, בייחוד אם מדובר בדו"ש. תן למישהו אחר לספוג את ירידת הערך הראשונית, להשקיע בתוספות ומיגון האופנוע - ואז תקנה.
בגזרה הזאת, יש כמה כלים שמתאימים בול לדרישות - אבל קח בחשבון שצריך לבדוק את הכלים היטב ולהשאיר סכום בצד ליישור קו. העדיפות היא כמובן לכלים שלא נסעו הרבה, היו אצל מספר קטן של בעלים, לא עשו שטח קשה, נשמרו וטופלו היטב. החיפוש אחר המציאה דורש סבלנות, ידע בסיסי במכונאות ובעיקר - להבין מי עומד מולך, כי בסוף - אתה קונה את הכלי מבן אדם, ויש חשיבות מכרעת לטיב הבעלים האחרונים.
הכלים שהכי מתאימים לדרישות שלך הם:
סוזוקי DRZ400. דו"ש קרבי שיודע לתת עבודה בכביש, כל עוד התפריט לא כולל כבישים מהירים. אמין ופשוט מאוד, מיוצר כבר למעלה מ-20 שנה ללא שינויים. קצת כבד במונחים של היום. פופלארי בארה"ב, ולכן יש אינסוף שיפורים ושפצורים זמינים ברשת. בתקציב שלך תוכל למצוא DRZ בן 3-5 במצב קרוב למושלם.
ימאהה WR250R. דו"ש מעולה, עם יכולות שטח טובות ויכולות כביש מפתיעות לנפחו. אמין ביותר, ראיתי דיווחים בחו"ל על כלים שהגיעו ל-100 אלף על המנוע המקורי (וזה לא כלי שמשמש בעיקר לנסיעות למכולת, כן)? הבעיה היא, שמטרו החליטו לא לטרוח לייבא את הדגם בתקינה אמריקאית, ולכן הוא ירד ממצבת הכלים עם הפסקת שיווקו באירופה אחרי שנת 2017. עדיין פה ושם ניתן למצוא כלים עם קילומטראז'ים נמוכים, ומחירם סביב התקציב שלך. תופעה מעניינת - בחמש השנים האחרונות, המחירים שמבקשים על WRR שמור בקושי ירדו = ירידת ערך אפסית.
SWM RS300R - בפועל, מדובר בגלגול של אופנועי הסקוורנה "אדומה" (סוף שנות ה-2000, לפני שהסקוורנה נרכשה ע"י ק.ט.מ). ההסקווארנות האדומות היו כלים מעולים ועמידים מאוד, ואני מניח שהתכונה הזאת נשמרה.ה-RS300 הוא כבר יותר אופנוע אינדורו מתורבת מאשר דו"ש, אבל אני בטוח שבאחזקה טובה הוא יחזיק לא מעט עד שתזדקק לשיפוץ מנוע, גם אם תיסע עליו נסיעות קצרות בכביש.
DR650 - כבד יותר מה-DRZ400, עוד יותר פשוט (הייתי אומר "עתיק" - הוצג לפני 30 שנה ומשנת 1996 מיוצר בלי שינויים מהותיים), עוד יותר אמין. משמעותית פחות טוב בשטח אבל עדיף בכביש. יכול להתאים לך, אם אתה מוכן לשלם בביצועי שטח כדי להרוויח בנסיעות היומיומיות שלך. עוד נקודה חשובה - יחסית לדו"שים קרביים, ה-DR נמוך מאוד ויכול להתאים גם לרוכב נמוך מהממוצע. בתקציב שלך תוכל למצוא כלי צעיר בן שנתיים (מלימוד נהיגה למשל) או כלי מעט זקן יותר, אבל מאובזר בכל טוב.
קח בחשבון שזה אופנוע קרבורטור, בלי מד דלק, מד סל"ד, בלי הילוך שישי, על ABS-שמייבאס אני בכלל לא מדבר. כמו טלפון עם חוגה
אם אתה שואל אותי - זה מעולה, אבל רבים וטובים פה לא יסכימו איתי.

אם אתה בכל זאת יותר בכיוון של אדוונצ'ר, תעדכן אותי ואפשר לדון באופציות של הסגמנט הזה בהודעה נפרדת.

[TT23]

קודם כל, ברוך השב!
לצרכים שאתה מתאר, דו"ש עם נטיית שטח נשמע אידיאלי - שכן אין לך כוונה לבצע רכיבות ארוכות בכבישים מהירים (נקודת התורפה העיקרית של הכלים האלה).
גם אופנוע אדוונצ'ר קרבי יכול להתאים, אבל קח בחשבון שתמורת נוחות גבוהה יותר בכביש (שאינך מתכוון לנצל בשלב זה) אתה משלם בתוספת משקל שמעיקה בשטח, ובעמידות פחותה לנפילות (לתקן פלסטיקה זה יקר).

מכאן, אחלק את זה לשניים.
כלים חדשים - בגזרה הזאת, הכלי הפופלארי היחיד שנכנס לך בתקציב ומתאים לדרישות זה ההונדה CRF300L. היתרונות שלו רבים (אמינות, אחזקה זולה, נמוך יחסית לדו"שים אחרים) אך מדובר באופנוע בסיסי שלא מצטיין בשטח, ולא משאיר לך הרבה "מרווח גדילה". אם תתמיד ברכיבות השטח שלך, כנראה שתמצה אותו תוך זמן קצר מאוד ותרצה להתקדם לאופנוע קרבי וחזק יותר.
משום שמדובר באופנוע ראשון, סביר להניח שהוא יראה לא מעט נפילות - ובבואך למכור אותו בעוד חצי שנה, תאלץ לספוג ירידת ערך משמעותית.
חסרון נוסף - משום שמדובר ב-286 סמ"ק, תאלץ לשלם את הביטוח בתעריף היקר, למרות שהביצועים עדיין בליגה של ה-250.

קיימות אופציות נוספות כגון הדו"שים של SWM, אופנועי אינדורו-לייט (AJP PR5) וכו'. אם תרצה וזה נשמע בכיוון, אפשר לדון גם באופציות האלה.

כלים משומשים.
לדעתי, כל עוד לשיקולים הכלכליים יש משקל משמעותי בהחלטה, זאת הבחירה הנכונה לכל אופנוע ראשון, בייחוד אם מדובר בדו"ש. תן למישהו אחר לספוג את ירידת הערך הראשונית, להשקיע בתוספות ומיגון האופנוע - ואז תקנה.
בגזרה הזאת, יש כמה כלים שמתאימים בול לדרישות - אבל קח בחשבון שצריך לבדוק את הכלים היטב ולהשאיר סכום בצד ליישור קו. העדיפות היא כמובן לכלים שלא נסעו הרבה, היו אצל מספר קטן של בעלים, לא עשו שטח קשה, נשמרו וטופלו היטב. החיפוש אחר המציאה דורש סבלנות, ידע בסיסי במכונאות ובעיקר - להבין מי עומד מולך, כי בסוף - אתה קונה את הכלי מבן אדם, ויש חשיבות מכרעת לטיב הבעלים האחרונים.
הכלים שהכי מתאימים לדרישות שלך הם:
סוזוקי DRZ400. דו"ש קרבי שיודע לתת עבודה בכביש, כל עוד התפריט לא כולל כבישים מהירים. אמין ופשוט מאוד, מיוצר כבר למעלה מ-20 שנה ללא שינויים. קצת כבד במונחים של היום. פופלארי בארה"ב, ולכן יש אינסוף שיפורים ושפצורים זמינים ברשת. בתקציב שלך תוכל למצוא DRZ בן 3-5 במצב קרוב למושלם.
ימאהה WR250R. דו"ש מעולה, עם יכולות שטח טובות ויכולות כביש מפתיעות לנפחו. אמין ביותר, ראיתי דיווחים בחו"ל על כלים שהגיעו ל-100 אלף על המנוע המקורי (וזה לא כלי שמשמש בעיקר לנסיעות למכולת, כן)? הבעיה היא, שמטרו החליטו לא לטרוח לייבא את הדגם בתקינה אמריקאית, ולכן הוא ירד ממצבת הכלים עם הפסקת שיווקו באירופה אחרי שנת 2017. עדיין פה ושם ניתן למצוא כלים עם קילומטראז'ים נמוכים, ומחירם סביב התקציב שלך. תופעה מעניינת - בחמש השנים האחרונות, המחירים שמבקשים על WRR שמור בקושי ירדו = ירידת ערך אפסית.
SWM RS300R - בפועל, מדובר בגלגול של אופנועי הסקוורנה "אדומה" (סוף שנות ה-2000, לפני שהסקוורנה נרכשה ע"י ק.ט.מ). ההסקווארנות האדומות היו כלים מעולים ועמידים מאוד, ואני מניח שהתכונה הזאת נשמרה.ה-RS300 הוא כבר יותר אופנוע אינדורו מתורבת מאשר דו"ש, אבל אני בטוח שבאחזקה טובה הוא יחזיק לא מעט עד שתזדקק לשיפוץ מנוע, גם אם תיסע עליו נסיעות קצרות בכביש.
DR650 - כבד יותר מה-DRZ400, עוד יותר פשוט (הייתי אומר "עתיק" - הוצג לפני 30 שנה ומשנת 1996 מיוצר בלי שינויים מהותיים), עוד יותר אמין. משמעותית פחות טוב בשטח אבל עדיף בכביש. יכול להתאים לך, אם אתה מוכן לשלם בביצועי שטח כדי להרוויח בנסיעות היומיומיות שלך. עוד נקודה חשובה - יחסית לדו"שים קרביים, ה-DR נמוך מאוד ויכול להתאים גם לרוכב נמוך מהממוצע. בתקציב שלך תוכל למצוא כלי צעיר בן שנתיים (מלימוד נהיגה למשל) או כלי מעט זקן יותר, אבל מאובזר בכל טוב.
קח בחשבון שזה אופנוע קרבורטור, בלי מד דלק, מד סל"ד, בלי הילוך שישי, על ABS-שמייבאס אני בכלל לא מדבר. כמו טלפון עם חוגה
אם אתה שואל אותי - זה מעולה, אבל רבים וטובים פה לא יסכימו איתי.

אם אתה בכל זאת יותר בכיוון של אדוונצ'ר, תעדכן אותי ואפשר לדון באופציות של הסגמנט הזה בהודעה נפרדת.

תודה גדולה על התשובה המפורטת (מאוד).
קראתי וחקרתי על מרבית הכלים שהצעת. נראה שחלקם בהחלט טובים וכאלו שיכולים לענות היטב על הצרכים שלי אולם נראה כי יהיה קשה להשיג כלי שמור עם קילומטראז' נמוך. רובם נמכרים ביד 4 ומעלה. אלו שלא נמכרים בעבור מחירים גבוהים משמעותית.

בכנות, אני עדיין חדש בעולם הזה וקנייה של אופנוע משומש מטרידה אותי. אני חושש שמא בסוף הזול יותר ייצא יקר יותר. בהנחה שאני מתכוון לקנות משומש - אני אצטרך למצוא כלי שמור, עם קילומטראז' נמוך ולקנות אותו מאדם אמין - משימה לא פשוטה, בעיקר לגבי אמינות הכלי ומצבו הטכני, נפילות שחווה, סדירות הטיפולים וכדומה. לצערי, שמעתי מחברים ומשפחה כמה וכמה סיפורים על תקלות שהתגלו רק לאחר רכישה מיד 2 ולכן אני מביע חשש כזה. מאחר שהצעת אפשרות כזו, אני בטוח שקיימות מציאות כמו שאתה מתאר, אבל אני לא בטוח שיהיה לי מספיק ניסיון וידע כדי לזהות כלים טובים כאלו.

מה שמשאיר אותי כרגע, לפחות, עם כלי חדש. לאחר מחשבה מחודשת, אני מותח את התקציב שלי לכיוון ה-40-45 אלף ש"ח.

משיטוט קצר ביוטיוב ובפורומים בחו"ל ראיתי שה-CRF בהחלט יכול לענות על הדרישות שהצגתי. הבעיה איתו צפויה לטעמי דווקא בכביש. זה האופנוע שלמדתי עליו את הרישיון ואני זוכר שהנוחות שלו על האספלט לא הייתה אידאלית. אם ארצה להגדיל את טווח הנסיעה שלי על הכביש ביום-יום הוא נראה כפחות נוח, אני צודק?

אופנוע שהצעת והדליק אותי מאוד זה הרויאל הימליאן - בול מה שאני מחפש: מחיר נמוך, עונה על מה שרציתי לגמרי. יש רק בעיה אחת - אני לא מכיר את המותג בכלל, ולא יודע דבר לגבי האמינות שלו. תוכל לפרט ככל הידוע לך לגביו?

ככל שאני קורא את דבריך שוב ושוב, נראה שהסגנון שאני צריך להתמקד בו הוא לא דו"ש אלא אדוונצ'ר.
בהזדמנות זו, אשמח אם תוכל לחוות דעתך לגבי ה-CB500X וה-KTM 390 ADV. אם יש אדוונצ'ר חדש בטווח המחירים הנ"ל, אשמח מאוד לשמוע.

שוב - תודה גדולה, בשורות טובות וערב נעים.

[KKatkov]

תודה גדולה על התשובה המפורטת (מאוד).
קראתי וחקרתי על מרבית הכלים שהצעת. נראה שחלקם בהחלט טובים וכאלו שיכולים לענות היטב על הצרכים שלי אולם נראה כי יהיה קשה להשיג כלי שמור עם קילומטראז' נמוך. רובם נמכרים ביד 4 ומעלה. אלו שלא נמכרים בעבור מחירים גבוהים משמעותית.

בכנות, אני עדיין חדש בעולם הזה וקנייה של אופנוע משומש מטרידה אותי. אני חושש שמא בסוף הזול יותר ייצא יקר יותר. בהנחה שאני מתכוון לקנות משומש - אני אצטרך למצוא כלי שמור, עם קילומטראז' נמוך ולקנות אותו מאדם אמין - משימה לא פשוטה, בעיקר לגבי אמינות הכלי ומצבו הטכני, נפילות שחווה, סדירות הטיפולים וכדומה. לצערי, שמעתי מחברים ומשפחה כמה וכמה סיפורים על תקלות שהתגלו רק לאחר רכישה מיד 2 ולכן אני מביע חשש כזה. מאחר שהצעת אפשרות כזו, אני בטוח שקיימות מציאות כמו שאתה מתאר, אבל אני לא בטוח שיהיה לי מספיק ניסיון וידע כדי לזהות כלים טובים כאלו.

מה שמשאיר אותי כרגע, לפחות, עם כלי חדש. לאחר מחשבה מחודשת, אני מותח את התקציב שלי לכיוון ה-40-45 אלף ש"ח.

משיטוט קצר ביוטיוב ובפורומים בחו"ל ראיתי שה-CRF בהחלט יכול לענות על הדרישות שהצגתי. הבעיה איתו צפויה לטעמי דווקא בכביש. זה האופנוע שלמדתי עליו את הרישיון ואני זוכר שהנוחות שלו על האספלט לא הייתה אידאלית. אם ארצה להגדיל את טווח הנסיעה שלי על הכביש ביום-יום הוא נראה כפחות נוח, אני צודק?

אופנוע שהצעת והדליק אותי מאוד זה הרויאל הימליאן - בול מה שאני מחפש: מחיר נמוך, עונה על מה שרציתי לגמרי. יש רק בעיה אחת - אני לא מכיר את המותג בכלל, ולא יודע דבר לגבי האמינות שלו. תוכל לפרט ככל הידוע לך לגביו?

ככל שאני קורא את דבריך שוב ושוב, נראה שהסגנון שאני צריך להתמקד בו הוא לא דו"ש אלא אדוונצ'ר.
בהזדמנות זו, אשמח אם תוכל לחוות דעתך לגבי ה-CB500X וה-KTM 390 ADV. אם יש אדוונצ'ר חדש בטווח המחירים הנ"ל, אשמח מאוד לשמוע.

שוב - תודה גדולה, בשורות טובות וערב נעים.

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

[TT23]

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

תודה רבה!
אם אני מבין נכון את דבריך, בהנחה שאני מחפש תמהיל של 85-90% כביש ו-10-15%, מוטב שאתמקד באופנועים שיש להם יכולת כביש טובה, ואז אופנועי דו"ש לא יהיו רלוונטיים. כלומר, אם אני מתכוון להסתפק בשבילי קק"ל ועפר כ"ירידה לשטח" בשלב זה, גם אופנועי אדוונצ'ר ידעו לתת מענה הולם לכך. לאור הצעותיך אני מתלבט בין שלושה כלים שאותם ביקשתי לבחון ברכיבת מבחן:

- KTM אדוונצ'ר 390
- הונדה CB500X
- רויאל אנפילד הימליאן

קראתי שבחים על אודות האמינות של ההונדה. מקריאה באינטרנט נראה שלהימליאן ולהונדה יש מוניטין אמינות טוב יותר בהשוואה לKTM אבל לא בהרבה. כלומר, נראה שהKTM טיפלו בנושא האמינות מאז יציאת הגרסה האחרונה. אני מנסה להבין מה הסיבה להפרש המחיר (כ-10 אלף ש"ח) בין הקטמ לבין ההונדה (מנוע גדול יותר רק ב-20%). נטיית הלב הטבעית שלי היא לכיוון הקטמ. מנסה להבין אם אני מפספס משהו לגבי המותג הזה.

תודה שוב!