ציטוט נכתב במקור על ידי van.hezkel צפיה בהודעה
השמות אותם שמות.. השושנים, דרזדנר, לוקימונסטר.
חסרים בנוף הפלג_הצפוי, קסד. רותי בשביל לשגע אתכם..

יש דרך להניע משהו מחדש?

וד.א.
מה היה השם של הבר בשושן שהייתם נפגשים בו בימי שישי בצהריים?

חזרתי ממילואים אתמול,
יותר מ4 חודשים בצו 8 מאז אותה שבת ארורה. אחרי חודש במלחמה מכרתי את האופנוע, הביטוח של 6500 אש"ח נראה לי לא הגיוני, ולא חשבתי שיש טעם לרכב עוד.
עכשיו מחפש משמעות.
חושב לחזור לרכב.
חושב על המסע להימלאיה שקראתי עליו בעבר, של חבר'ה עם פסוט-טראומה שיצאו לרכב בשביל להתמודד.
חושב על מסע האופ׳*וע הגדול של בבלי.
חושב על אלון ז"ל עם ההונדה הקטנצ'יק שבוודאות היה פיצוי על לב ענק.
אז, לפני 10 שנים, המסע של גבי היה במחשבות שלי יום יום.
בשננים האחרונות בגלל התמסדות, קריירה, וסתם קקה של קורונה, מערכות בחירות ומלחמות, הפסקתי לחלום על זה.
עכשיו, חושב על זה אבל מרגיש כל רחוק ובלתי אפשרי.

שמישהו יכתוב על זה. אני אשמח לקרוא.

חיזקי
החיים זה סקאם אחד גדול, גם בסוף אף אחד לא באמת רוצה ללכת אל האור אבל הגוף בוגד בנו ואנחנו רוצים לשחרר בגלל שכבר אנחנו לא מתפקדים.
זאת שלידך יכולה בכל רגע נתון להפוך לאוייבת הכי גדולה שלך עד שתרגיש שכבר עדיף למות, הערבים רוצים להרוג אותך והממשלה רוצה לגנוב ממך ולחנוק אותך.
אנשים מתחלקים ל2, אלה שמדחיקים הכל ושמים תמונות של חיים מזויפים בפייסבוק ואלו שמתמכרים לסמים ואלכוהול כי הם לא במטריקס והמציאות פשוט קשה מידי למוח לעכל.
יש את אלו שעוד לא בחרו דרך אבל זה עניין של זמן עד שהם יהיו על אחת משתי הדכים האלו.