התגעגתם?

[השושנים]

החיים זה סקאם אחד גדול, גם בסוף אף אחד לא באמת רוצה ללכת אל האור אבל הגוף בוגד בנו ואנחנו רוצים לשחרר בגלל שכבר אנחנו לא מתפקדים.
זאת שלידך יכולה בכל רגע נתון להפוך לאוייבת הכי גדולה שלך עד שתרגיש שכבר עדיף למות, הערבים רוצים להרוג אותך והממשלה רוצה לגנוב ממך ולחנוק אותך.
אנשים מתחלקים ל2, אלה שמדחיקים הכל ושמים תמונות של חיים מזויפים בפייסבוק ואלו שמתמכרים לסמים ואלכוהול כי הם לא במטריקס והמציאות פשוט קשה מידי למוח לעכל.
יש את אלו שעוד לא בחרו דרך אבל זה עניין של זמן עד שהם יהיו על אחת משתי הדכים האלו.

השיטה שלי קצת אחרת, לאסוף סביבי את הטובים שבטובים, אלה שמכירים בערכך ואתה מכיר בערכם, הם לא צריכים להיות הרבה אבל כל אחד מהם
צריף לתת יותר מ- 1+1 זאת אומרת שהסינרגיה בינכם היא יותר.

אימצתי לחלוטין את מה שסבא שלי ז"ל אמר לי כשסיפרתי לו שהתגייסתי אז למשטרה, "תסמוך רק על עצמך. אף אחד לא יעזור לך באמת ולכן תצטרך
להיות תמיד יותר ממאה אחוז".

צריך לעשות דברים שאתה אוהב שממלאים אותך וטוענים מצברים, צריך לעזור למי שנזקק ולדעת לבקש עזרה כשמגיע תורך. צריך להקיף את עצמך בדברים
שאתה אוהב, אנשים אופטימיים שנותנים לך כוח ולא שואבים אותו ממך ולהסתכל על הטוב. התקופה חרא והכל מייאש וכבד, אבל עוד לא נולד הבן זונה
שיעצור את הזמן, התקופה תחלוף ותהיה עוד שלב שעברנו בחיים. יאללה בוא לבירה.