נהג רכב שפנה שמאלה וחסם את דרכו של רוכב אופנוע חויב לשלם לרוכב פיצויים של יותר מ-400 אלף ש"ח - על אף שהרוכב נסע ללא ביטוח חובה.
http://fullgaz.co.il/%d7%91%d7%99%d7...-%d7%90%d7%a9/
נהג רכב שפנה שמאלה וחסם את דרכו של רוכב אופנוע חויב לשלם לרוכב פיצויים של יותר מ-400 אלף ש"ח - על אף שהרוכב נסע ללא ביטוח חובה.
http://fullgaz.co.il/%d7%91%d7%99%d7...-%d7%90%d7%a9/
משהו לא ברור בכתבה, בביטוח חובה יש אחריות מוחלטת. כך שזה לא מעניין מי אשם בתאונה. בכל תאונה בין רכב לאופנוע, מבחינת נזקי גוף הנזק מתחלק 75% לרכב ו-25% לאופנוע. אם לרוכב אין ביטוח הוא עדיין זכאי ל-75% מהפיצוי.
מניין המקור לקביעה על חלוקת האחוזים? מעניין אותי לקרוא על זה.
בנוסף,
מה שדווקא מעניין אותי, הוא שאנחנו רואים (שוב) ששופטים לא מבינים דבר וחצי דבר ברכיבה. מעולם לא שמעו על מושגים כמו "נעילת מבט" או חוו אותם בהפתעה.
הקביעה כי הרוכב היה מצליח לחמוק מהרכב "בשארית הנתיב הפנוי" מעידה על כך בבירור.
תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
(ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
(ג) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה –
"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע ותלת-אופנוע;
"תלת-אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת-אופנוע או תלת-קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג.
(ד) שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.